"גם אם אתם צודקים אין רווח בביקורת שאינה בונה ואינה יכולה לשנות"

רגע לפני החג, קבלו את הטיפים הבאמת חשובים לאיך עוברים את החג ונשארים ביחד

החגים בפתח ומביאים עימם התחלות חדשות, הוצאות כספיות גדולות, מפגשי משפחה משמחים…מעצבנים…הרבה ימים צפופים עם הבעל / אשה הילדים – צריך להעסיק אותם…. להכין, לבשל, לארח ובתוך כל הלחץ הזה נפלטות מילים שאין דרך חזרה מהן.

למה תמיד בחגים אומרים אחד לשני את "נפלאות" משפחתנו?

והרי דוגמאות: מה כל כך חשוב להדגיש כמה מנצלים אותך את/ה פראייר. אחותך לא עושה כלום ומקבלת הכי הרבה. אמא שלך לא אוהבת אותי, אלא את הכלה השנייה אתה יודע למה – כי את אחיך אוהבים יותר ממך.
את בדיוק כמו אמא שלך (נודניקית, פרה, ממורמרת, לא חשבתי שזה גנטי ועוד נפלאות לשון מסוג זה).
האם יש מישהו שבזכות הערותיו המאירות שינה את התנהגויות של ההורים? חינך את המשפחה של בן/בת הזוג מחדש? הצליח לשפר את הזוגיות שלו בזכות זה שהוא מאוד צודק בהערות המאוד חכמות שלו?
האם יש זוג שהלחץ והרכילות הבוטות וחוסר הסבלנות גרמו להם לאהוב יותר? איך אמרה סבתי ז"ל: "החיים והמוות ביד הלשון"

וכמה שזה נכון!

לא תצליחו לשנות את המבוגרים, הערותיכם הפוגעות יגרמו להתרחקות רגשית ומינית זה מזו. גם אם אתם צודקים אין רווח בביקורת שאינה בונה ואינה יכולה לשנות.

חשוב להבין שהמערכת הזוגית משתנה כאשר שיגרת היום הופכת לצפופה עם הילדים וללא מסגרות, לעיתים מרגישים את חוסר התוכן והעניין הקיים ומתחדד בימים אלו: אין על מה לדבר, משעמם, הילדים תופסים את רוב היום, צריך להיות סביבם, לדאוג להם לשעשועים שלא יקטרו, יצעקו, ירגיזו, נלך לפה, נלך לשם, התארגנות נכונה עשויה למנוע שיעמום ומצוקה.

בדרך כלל, חלק מזכרונותינו כבוגרים: החגים , הטיולים, השיחות, והאם יש כיף בתוך המשפחה? יש כאלה שזכרונותיהם: לחץ, כעס, החגים והחופשים הופכים לסיוט.

ויש כאלה המשכילים בתבונתם להבין כי דווקא בימים אלה ניתן להעריך וליהנות מזמן האיכות המשפחתי.

אז מה עושים?

חישבו על תכונות טובות ומעשים טובים שקיבלתם מהוריכם ודברו רק על זה.
שילחי פרחים לחמות – גם אם היא בעינייך מכשפה! אל תשכחי – היא אמא שלו והוא גם דומה לה.

לחלק את המטלות בין בני הבית על מנת להקל.
דווקא ביום החג לכו לעשות עיסוי גוף, התחלה חדשה, אנרגיה אחרת.
קנו מתנה לכל סועד אם אתם מארחים לא תאמינו לאיזו תגובה תזכו.
שימו מוסיקה כיפית כשאתם מארגנים את ארוחת החג כי ממילא לחץ לא יזרז ולא יגרום לאווירה נינוחה.

אל תעירו הערות בוטות ודברו בטונים נמוכים.
דאגו להכין תוכניות לימים הבאים לפעילות חוויתית משפחתית, לצרף חברים ולהיות פחות טעונים וכעוסים על הילדים.
הכינו הפתעה לבן/בת הזוג ורשמו את כל הכיפים של להיות עמו/עמה.
השתמשו בדבש – לא רק לתפוח, קצת על הגוף מחולל פלאים.

פינת הייעוץ

האם חובה להיות יחד בחג?

דינה הגיעה אליי בהיסטריה. היא נשואה שנתיים ועכשיו תור המשפחה שלה לארח, אך בעלה לא מוותר ורוצה אצל אימו, כי אחיו מחו"ל מגיע ל-3 ימים מלחמת עולם!

הסתכלתי על הבחורה בת ה-28 אשר מנתה את חוסר ההגינות שלו, מה הוא חושב לו? מי הוא בכלל? אני לא אוותר….

ראיתי לאן זה הולך, הרגעתי אותה ואמרתי לה : יקירתי את אצל הורייך והוא אצל הוריו לא יקרה כלום, תפגשו בערב רגועים ונינוחים מאשר ממורמרים, כי צריך להיות ביחד בשם הנישואין.

נכון שברגע שאנשים חוברים לזוגיות, הם מוצאים את עצמם כי חייבים הם להיות ביחד אצל ההורים. לעיתים זו טעות שמובילה למריבות ומאבקי כוחות ולפרצוף "תשעה באב" שיושב בשולחן במקום שאינו רוצה לשבת.

אפשר לרדת מהנוקשות של: "חייבים" "מה יגידו", "צריך". לעיתים ניתן להתפצל מתוך הבנה ובגרות במיוחד כאשר אחד הצדדים אינו מוכן ולעיתים מסיבות מוצדקות מאוד לוותר. מאידך אי אפשר להכריח בשם הנישואים את הצד השני להיות בארוחת חג במקום שבו אינו רוצה.

לכן, במקרים מאוד מיוחדים פיתרון זה יכול להוות פשרה.

בברכת חג שבועות שמח של אהבה עצמית, זוגית, משפחתית.
בריאות, פרנסה בשפע ואושר.
ד"ר איריס בר-און



שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות