סג״ם אסף קבלן, לוחם גולני התגייס בעקבות דודו שנהרג במלחמת יום כיפור: "ממנו אני לוקח את ההתמדה ואת טוב הלב"

סג״ם אסף קבלן, בן 23, יליד המושב נחלים, משרת כמפקד מחלקה בגדוד 12
שבחטיבת גולני. ״גולני זה המקום שתמיד רציתי להגיע אליו״, מספר אסף, ״זו
החטיבה עם המורשת הכי עתיקה ועם האנשים הכי טובים שיש״. לאסף ומשפחתו יש
קשר אדוק לחטיבה החומה. דודו של אסף, שמעון בוחניק ז״ל, שירת גם הוא
כלוחם בגולני ונפל לפני 45 שנה בקרב על החרמון במהלך מלחמת יום כיפור.
״תמיד ידעתי שאני רוצה להמשיך את המורשת של דודי, אחיה הבכור של אימי״.
שמעון בוחניק התגייס לצבא בתחילת מאי 1971.

 

הוא ביקש להגיע לחטיבה קרבית ואף דחה הצעות אחרות ולכן שובץ בגולני. " שמעון נהרג כשאימי, פנינה, היתה בת 19. למרות שלא הכרתי אותו גדלתי על הסיפורים. סיפרו לי שהוא היה חייל
שכולם אהבו, החברים והמפקדים", משתף, "בן אדם טוב, מצטיין בכל קורס
שעשה". שמעון יצא לפיקוד והמשיך לקורס קציני חי"ר וקורס קציני וחבלה.
כלוחם השתתף בקרבות מלחמת ההתשה, במרדפים ובפעולות טיהור רצועת עזה
ממחבלים. בזמן מלחמת יום הכיפורים השתתף במרדפים ולחם בקרב הקשה שהתנהל
על כיבוש החרמון. בעקבות השתתפותו בקרב זה נתמנה לסגן מפקד פלוגה והועלה
לדרגת סגן. מפקדו מעיד עליו, שנלחם באומץ לב רב ובמסירות עילאית. ביום ו'
בטבת תשל"ד (31.12.1973), ליד צומת קבטיה, נפל שמעון בעת מילוי תפקידו.
אסף משתף: "סבא שלי, יוסף, התקשה לקבל את האובדן. הוא מספר שכל דבר קטן
הזכיר לו את שמעון. כדי להתרחק מהקושי המשפחה עברה לפריז". לאחר תקופה
בצרפת חזרה המשפחה לארץ, ויוסף החל לנהל את בית הספר בחצור. "סבא הוא איש
חינוך אמיתי. בבחירה להגיע לגולני רציתי לגרום לו נחת, אני יודע שמרגש
אותו לראות אותי עם כומתה חומה".
אסף הוא האח הצעיר מבין שבעה אחים. הוא למד בבית הספר 'דרכי נועם' שבפתח
תקווה ולאחר מכן בישיבת ההסדר שדרות. התגייס במרץ 2015 יחד עם חבריו
למחלקת בני ישיבות (בייניש) בגדוד 12, גולני. "לא היה ספק שאלך לקרבי,
אנחנו ארבעה בנים במשפחה וכולנו היינו לוחמים. ללא ספק המשפחה מבינה את
החשיבות של שירות קרבי ומחזקת. אמא וסבא התרגשו מאוד כשהגעתי לגולני, אני
יודע שהם גאים".

בסוף ההכשרה יצא אסף באופן ישיר לקורס מפקדי כיתות ושובץ בתפקיד מ״כ
טירונים. ״תפקיד המ״כ היה מאוד משמעותי עבורי, וראיתי במהלך ההכשרה איך
כל מילה או כל מעשה קטן משפיע ישירות על החייל בקצה״, משתף אסף, ״ושם
החלטתי שאני רוצה להמשיך בעשייה״.
בסוף ההכשרה של חייליו יצא אסף לקורס קצינים. ״יש לי שני אחים קצינים
ואני יודע שגם הם והחינוך בבית השפיעו על הבחירה שלי״, מוסיף, ״אני מאמין
שיש לנו הזדמנות לתרום למדינה ולעם, ואם טוב לך ואתה מצליח להשפיע אז למה
לא להמשיך? בגולני אתה מגלה ומכיר אנשים מיוחדים ומגוונים שלא תפגוש בשום
מקום אחר. חשוב לי להוביל את המחלקה בדרך שאני מאמין בה ושאני חושב שהיא
נכונה. חשוב לי להיות מקצועי אבל בו זמנית לדאוג שלחיילים יהיה טוב
בתפקיד. ברגע שהם נהנים ומבינים מה הם עושים הם יפרחו".
אסף שובץ כמפקד מחלקה בגדוד 12. הוא ליווה ופיקד על חיילי המחלקה מהיום
בו הם התגייסו, אל הגדוד המבצעי, בקווים ואימונים ברחבי הארץ. סיפורו של
שמעון ממשיך ללוות את אסף לאורך השירות. " במסע לקבלת התג של גולני,
בתצפית על החרמון לפני העלייה במעלה, סיפרתי לחיילים את הסיפור של דוד
שלי. סיפרתי להם על הקרב לכיבוש ההר, על הגבורה ועל שמעון", נזכר אסף
בהתרגשות.

הקשר בין מפקד המחלקה לחיילים הוא חשוב ומשמעותי מאוד בעיצוב האווירה,
ההווי והמקצועיות במחלקה. "הקשר ביני לבין המחלקה מיוחד מאוד. יש הערכה
גדולה אחד כלפי השני", אסף מדגיש, "אני דואג להם מאוד. אחד הרגעים הכי
משמעותיים שאני לא אשכח היה כשקיבלתי הודעת תודה מאחד החיילים. זה נותן
את הכוח להמשיך, אתה מבין שאתה משפיע באמת". לקראת ראש השנה קיבל אסף
תעודת הצטיינות ממפקד אוגדה 36 על העשייה, המקצועיות והדרך בה הוא מוביל
את המחלקה.

היום, 45 שנה אחרי מלחמת יום כיפור, חשוב לזכור שיש מי שממשיך את המורשת
ומחנך את הדור הבא. "הסיפור של דודי מוביל אותי לאורך הדרך. ממנו אני
לוקח את ההתמדה ואת טוב הלב".

 

 

 

שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות