לנוכח ההשתתפות הדלה וטענות בעלי העסקים, מציע הסגן המיועד אורן כהן להעביר מצעד הגאווה לפארק. מנגד טוען הסגן הרסגור הנדין "צעדה ללא אנשים הצופים בה תהיה החטאה מוחלטת"

הסגן המיועד, אורן כהן, חבר מועצת העיר בכפר סבא, פנה לראש העיר, בבקשה להעביר את מצעד הגאווה בשנים הבאות לפארק העירוני "היום עברתי כהרגלי ברחבי העיר ונשאלתי הרבה שאלות בהקשר למצעד הגאווה. הראשונה למה "נתתם להם לצעוד ?" – על כך עניתי בקלות יתרה ובפשטות. "זוהי זכותם המלאה", כך עניתי. אהיה הראשון לדאוג לזכויות הכל ואעמוד כחומה מול המבקשים לפגוע. אבל עם יתר השאלות היתה לי בעיה.

בעלי עסקים רבים התלוננו על פגיעה בעסק בשל סגירת הרחובות כבר מהשעה 0800 בבוקר, כאשר בפועל הצעדה ברחוב ארכה שעה ובין השעות 1230 ועד 1330. דינה אונרייך, בעלת חנות בויצמן כתבה בין מאות התלונות שעלו "אפשר היה לפתור את העניין במציאת מקום חלופי ששם אפשר היה להגן על המשתתפים ביתר קלות. בקיום ההפגנה במרכז העיר נגרם נזק אדיר לבעלי העסקים. נגרם גם קושי רב לאוכלוסיה מבוגרת ואנשים בעלי נכויות שנחסמו להם דרכי הגישה למרכז ולא יכלו לערוך את קניותיהם לשבת. לא התהלוכה במרכז העיר תפתח את הלבבות לאוכלוסיית הלהט"בים. הם באמת לא אשמים במצבם ומן הראוי לטפל ולעזור ולחנך את הציבור לקבל את האחר. בדרך זו רק אתם מקוממים וממאיסים.
נוסיף, שבכל התהלוכות שציינת מעולם הרחוב לא נסגר לכל הרבה שעות". לקריאת התגובות הרבות לחצו כאן. 

מאת: אירית מרק

כהן אורן

נשאלתי למה חסמו את ויצמן ולמה הפריעו לאלו המבקשים ללכת לאורכו, לקנות ולמכור בחנויות ? ניסיתי לאמר שהיום בגץ נתן למשטרה את הזכות לקבוע איפה ואיך. ואז נשאלתי אם למשל הדתיים יבקשו לצעוד עם ספר תורה בויצמן, האם יאפשרו להם ? מה יגידו "האחרים" ?ואם נרצה לחסום את הכביש לפסטיבל של עדות או כל רעיון אחר ? אז בהחלט יש לי פיתרון וארצה לפעול בעבורו – לאפשר מצעד גאווה אבל בפארק העירוני. מי שירצה – שיילך. מי שלא – לא צריך. למה לשעבד עיר שלמה ? חברים – תצעדו כאהבת נפשכם אבל לא בויצמן כי יש פיתרון אחר. פיתרון נח וטוב לכולם. רבים האירועים שנעשו בעיר ועברו לשם".

בסקר שנערך בקבוצת כפר סבא שלנו, הצביעו קרוב ל-600 בעד מצעד במרכז העיר. כ-350 איש הצביעו בעד העברתו לפארק, 200 איש הצביעו בעד ביטולו.תוצאות הסקר

סגן ראש העיר, עילאי הרסגור הנדין, מגיב לראשונה לטענות בעלי העסקים בעיר ולהצעה של אורן כהן להעביר המצעד לפארק "כן למצעד במרכז העיר – לא לכניעה לשנאה. מצעד הגאווה בכפר סבא הציג את פניה היפות של החברה הכפר סבאית. הומואים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסים וטרנסיות ושאר תושבי העיר המשתייכים לקשת רחבה של זהויות צעדו ביחד עם תושבי כפר סבא שבאו להזדהות ולתמוך. התרגשתי במיוחד לראות את בני הנוער של תנועת איג"י, שבשבילם זאת הזדמנות של פעם בשנה להרגיש חיבוק חם ותומך מאלפי אנשים, בזמן שביום יום הם מתמודדים עם הביטוי "הומו" כקללה בבית הספר, עם דעות קדומות ועם קשיים לא פשוטים בבית או בחוץ. "

עילאי הרסגור-הנדין. צילום- ליאור פילשטיינר
צעדנו ביחד, כפר סבאים מכל גווני הקשת, ברחוב ויצמן – לב לבה של העיר שלנו. זוהי מטרתו של המצעד: להיראות במקום להתחבא, להילחם בדעות קדומות במקום להיכנע להן. מצעדי הגאווה ברחבי העולם חוללו מהפכה ביחס כלפי הקהילה הגאה. החשיפה ללהט"בים מחוץ לארון, לבני אדם שצועדים בלי לחשוש ובלי להתבייש במה שהם, היא חיונית מאין כמוה ליצירת חברה סובלנית ומכילה. כליאה של הציבור הזה, החבאתו במקום שולי או צעדה ללא אנשים שצופים בה תהיה החטאה מוחלטת של המטרה. לכן היה חשוב לקהילה הגאה לצעוד על ויצמן.
כשתכננו את מצעד הגאווה שמחתי מאוד על כך שהוא יהיה אירוע שימשוך אנשים למרכז העיר, וכך נוכל לחזק את העסקים ברחוב ויצמן. ראינו לנגד עינינו את ההצלחה הגדולה שהיתה לעדלאידע ולאירועי יום העצמאות, שמשכו לקוחות וסייעו מאוד לעסקים. זו לא היתה מטרתו של המצעד, שאינו שמח למרות צבעוניותו, אלא בא מתוך כאב גדול של חברה שאינה סובלנית ומקבלת. עם זאת, חיזוק העסקים היה יכול להיות בונוס נהדר שמשלב שתי אג'נדות יחדיו.
פנינו למשטרה, שהראתה רצון לשתף פעולה (ואף השקיעה בכך רבות, ועל כך אני מודה עמוקות לכל השוטרים והמפקדים שלקחו חלק באבטחת המצעד), אבל קבעה סידורי אבטחה נוקשים מאוד. הסיבה לכך, לפי טענת הפיקוד המשטרתי, היתה האיומים שנשקפים לחייהם של הצועדים מצד אלה המבקשים לפגוע בהם. שמה של שירה בנקי ז"ל, שנרצחה מפני שהעזה להשתתף במצעד הגאווה בירושלים, הוזכר שוב ושוב.
בעוד שבאירועים אחרים במהלך השנה התאפשרה קנייה בחנויות ברחוב, בשל ההומופוביה והשנאה החליטה המשטרה לגדר את המשתתפים ולמנוע כל מגע בינם ובין המסחר. בעוד שבאירועים אחרים הרחוב או חלקים ממנו נסגרו זמן קצר בלבד לפני ההליכה על הכביש, לקראת מצעד הגאווה דרשה המשטרה לבצע סגירה מוחלטת כבר משבע בבוקר (דרישה שראש העירייה הצליח לרכך ברגע האחרון). לא הקהילה הגאה דרשה זאת. חברי הקהילה היו רוצים מאוד לצעוד ברחובות העיר ללא הגנה משטרתית חסרת פרופורציה, ממש כפי שמתקיימים אירועים רבים אחרים בכפר סבא לאורך השנה מבלי לעורר תלונות מיוחדות: פעילויות ספורט, הכנסות ספרי תורה, צעדת יום הזיכרון ועוד. חלקם מתקיימים על פני רחוב ויצמן – לעיתים תוך סגירת קטעים נרחבים אף יותר מהרחוב – וחלקם ברחובות סמוכים. רק בעולם מופרע כמו שלנו בני אדם זקוקים לאבטחה בדרגה הגבוהה ביותר רק משום שהם נולדו כפי שהם נולדו.
אז כן, חל שיבוש במסחר ברחוב ויצמן ביום שישי אחד בין הרחובות כצנלסון ורוטשילד. זו אינה התוצאה הרצויה. אך במקום לבוא בטענות כלפי אוכלוסיה פגיעה ולהאשים אותה בכך שהמשטרה נאלצת להגן עליה, מוטב שנבוא בטענות לעצמנו. כי הרי אם היינו חיים בחברה סובלנית ומכבדת, הרי שלא היתה נדרשת אבטחה מלכתחילה.
לא עיריית כפר סבא ולא הקהילה הלהט"בית ביקשו את הצבת הגדרות שמנעו את הגישה לעסקים. לא חברי המועצה ולא חברי הקהילה הגאה דרשו את חסימת התנועה שעות רבות לפני המצעד . סידורי האבטחה לטעמי היו מוגזמים וחסרי פרופורציה, אך הדרך לפתור את בעיית הסוחרים אינה להגלות את מצעד הגאווה ולסגור אותו בתוך בועה, אלא להפסיק לראות במצעד הגאווה אירוע חריג, לאבטח אותו באופן סביר, כפי שמאבטחים אירועים אחרים, ולאפשר הליכה חופשית וקנייה חופשית ברחוב. כך הדבר נעשה במצעד הגדול ביותר במזרח התיכון: המצעד בתל אביב. שם הצועדים ניגשים לחנויות תוך כדי המצעד ותורמים לכלכלת העיר. אם תל אביב יכולה לעשות זאת במצעד של מאה אלף איש ומעלה, אין סיבה לכך שבכפר סבא סידורי האבטחה יהיו מחמירים יותר.
קל מאוד לשסות קהילות זו בזו וקל מאוד לדרוש שאחת תבוא על חשבון השניה. גם קל מאוד לא לקחת סיכונים, להציב גדרות ולהפריד בין אנשים. אך הצעד הנכון ביותר יהיה להמשיך ולצעוד בלי לחשוש – ללא מחיצות וכחלק מהמרקם העירוני".

שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות