פרשת אחרי מות קדושים תשפ”ג מאת: חזי ברזני

משמה של הפרשה (‘אחרי מות’), אנו מבינים שהפרשה מתרחשת אחרי אירוע שקרה, פרשת שמיני, שבה מתו שני בני אהרון – נדב ואביהו. פרשה זו פותחת בהסבר ואזהרה על הטעות של בני אהרון ומה אסור לעשות כדי שלא יקרה שוב. האזהרה היא: ” וְאַל-יָבֹא בְכָל-עֵת אֶל-הַקֹּדֶשׁ “.

הפרשה מתארת את הטקס של יום הכיפורים, שבו נכנס הכוהן הגדול למקום הקדוש ביותר במקדש – קודש הקודשים. שם הוא מכפר על חטאֵי ישראל, חטאֵי בני ביתו וחטאיו שלו. הוא היה מעביר את החטאים באופן סמלי אל השָׂעִיר לעזאזל, ושולח אותו למִדְבָּר.

בהמשך הפרשה מוזכרים חוקים שעוסקים בתחומים שונים – דיני שחיטת בעלי חיים, איסור גילוי עֲרָיוֹת ומעשֵׂי תועבה אחרים. קובץ חוקים זה מכונה “ספר הקדוּשה”.

פרשת קדושים פותחת בפסוק: “יְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.”

אז איך הופכים לקדושים? אין לנו תשובה ישירה מן הפרשה, אך זו נותנת פירוט של חוקים ומצוות, שחלקן קשורות לנושאים של בין אדם לחברו וחלקן לנושאים שבין אדם למקום,
כגון: כיבוד הורים, שמירת שבת, איסור עבודה זרה, מתן צדקה – מתנות לעניים, איסור גניבה, איסור לשקר, איסור לעשוק שכר, איסור לקלל חרש, איסור להכשיל עיוור, החובה לשפוט בצדק, איסור לרכל, איסור לשנוא, איסור נקמה, כבוד לזקן, חיוב למסחר הוגן וקדושת המשפחה.

יש להניח כי קיום מצוות אלו, מקרבים אותנו למידותיו של הקב”ה-

” וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה; וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים”

מסופר על איש עסקים, שבאחד ממסעותיו “נתקע” בשדה תעופה במדריד. היה זה ערב יום הכיפורים. הוא התקשר לחבר וביקש ממנו שיארגן לו משפחה שיארחו אותו ביום הקדוש – יום הכיפורים. לאחר מס’ דקות התקשר החבר ואמר לו שהוא מוזמן לקרובי משפחתו.

היתה זו משפחה לא דתית. בשהותו שם במשך היום, שם לב לתופעה מוזרה מאד במשפחה הזאת: כל שעה וחצי, אחד מבני המשפחה היה ניגש לסיר שעל הגז ומערבב את תכולתו. משחזר לביתו היה חדור רצון להבין את פשר המנהג המוזר. חקר איש העסקים את התופעה, והתברר לו שאותה משפחה שגרה בספרד הם צאצאי צאצאים של האנוסים. אותם אנוסים היו יהודים דתיים ופחדו שיגלו את יהדותם, ולכן, כשהגויים היו באים ובודקים ביום כיפורים אם שומרים את קדושתו, היו האנוסים מניחים סיר על האש ועשו עצמם כאילו הם מבשלים. במשך הדורות המשפחה נשארה עם המנהג … בצאת כיפור הודה איש העסקים לחברו ואמר כי זיכה אותו לקדושת יום כיפור מיוחדת.. קדושת השם אמיתית… שמתוך מנהג של ערבוב סיר מזון ביום הכיפורים הם מעידים על כך שלא עזבו את יהדותם לגמרי.

חזי ברזני

יהי רצון שנמצא כולנו דרך לקדושה מתוך אהבת חינם ומתוך שמחה- כפי שמובא בפרשה “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, יְהוָה” .

שבת שלום ומבורך

חזי ברזני

תגובות

תגובות