הדיירת בתיה גרישפאן חגגה יום הולדת 100 בבית האבות “עמל בשרון” עם בנה היחיד, שני נכדיה וארבעת ילדיה. “היה מרגש מאוד. סיפורים כאלה נותנים הרבה תקווה”, מסכמת ענבל חדד העובדת הסוציאלית. “משמח שהם נהנים ומגיעים אפילו לגילאים כאלו אצלנו בבריאות טובה יחסית”

מי שמחפש את סוד אריכות החיים כדאי שיגיע לבקר בבית האבות הסיעודי “עמל בשרון” מרשת “עמל ומעבר”, ברעננה. רק לפני מספר ימים חגגה שם אחת הדיירות, בתיה גרינשפן, יום הולדת עגול, יום הולדת 100. גם בימים מורכבים אלה, יום הולדתה של בתיה היה מרגש במיוחד. כל הדיירים ובני משפחתה חגגו יחד איתה ועם אנשי הצוות בבלונים ועם עוגה שבה היו רק 10 נרות, לציון כל עשור. גם מתנדבת מהביטוח הלאומי הגיעה במיוחד והעניקה לה תעודת הוקרה לגיל המופלג והעגול.

בעלה של גרינשפאן, אברהם ז”ל נפטר לפני כשמונה שנים ויש לה בן יחיד, ארקדי גרינשפן, בן 71. יש לה גם שני נכדים וארבעה נינים. בתיה היא ניצולת שואה ילידת ברית המועצות ועלתה לארץ ב-1991 והתגוררה, עד שעברה ל”עמל בשרון” בהוד השרון. בצעירותה היא כשרטטת העובדת עם מהנדסי פרויקטי בנייה. הדיירים ובני המשפחה מציגים אותה כדוגמא חיה לעוצמה נפשית. גם בגילה, בתיה שמרה על צלילות יחסית, ומסוגלת להבין מה קורה בארץ בימינו.

למרות המצב הביטחוני ודווקא בגללו, היה חשוב למשפחתה ולצוות “עמל בשרון” לחגוג את הגעתה לגיל 100. “היה מרגש מאוד. סיפורים כאלה נותנים הרבה תקווה”, מספרת ענבל חדד עובדת סוציאלית ב”עמל בשרון”, על החגיגות. “משמח שהם נהנים כולם ומגיעים אפילו לגילאים כאלו אצלנו בבריאות טובה יחסית”.

הבן, ארקדי. יש לה סוד מיוחד בזכותו היא הגיעה לגיל הזה?

“בעיקר לשמור על השלווה הנפשית אחרי כל מה שבהא עברה. הרבה חברים שלי מאחלים לי שגם אני אגיע לגיל הזה. אני לא בטוח שאני רוצה”.