לרגל חודש האישה הבינלאומי יושקו ביום רביעי ה-13.3 בגלריית בית חיל האוויר בהרצליה (מפיק ואוצר: שוקי כהן shukiart) התערוכה “אמנות למען נשים”, שבה יוצגו יצירות ייחודיות של האומנית והציירת חיה פרידמן מהרצליה (כל ההכנסות ממכירתן ייתרמו ל”רוח נשית”), ו”נשים בחרבות ברזל – בעורף ובחזית” בחסות ארגון נפגעי פעולות האיבה
“הרעיון לתערוכה בבית חיל האוויר עלה בעקבות האירועים הנוראים של ה-7 באוקטובר וחודש האישה הבינלאומי. כאישה בישראל בתקופה מאתגרת זו ובחודש האישה הבינלאומי הרגשתי חיבור וצורך לעמוד לצד נשים פגועות שחוו חוויות קשות ולתרום למערכת התומכת בנשים. ההכנסות ממכירת ציוריי ייתרמו ל’רוח נשית’ – עמותה ללא כוונות רווח המסייעת לנשים נפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית ככלי ליציאה ממעגל אכזרי זה. העמותה מלווה מדי שנה 450 נשים נפגעות אלימות מכל רחבי הארץ ומקדמת חקיקה ושינוי מדיניות המשפיעים על חייהן של כלל ציבור הנשים בישראל”.
כך אומרת הציירת והאומנית חיה פרידמן, תושבת הרצליה, שביום רביעי ה- 13.3 בשעה 19:30 לרגל חודש האישה הבינלאומי תושק בבית חיל האוויר בהרצליה במפלס התחתון התערוכה “אומנות למען נשים” (מפיק ואוצר: שוקי כהן shukiart) שבה יוצגו כ-70 יצירות שלה שכולן מוצעות למכירה. כל ההכנסות ממכירת יצירותיה של חיה פרידמן ייתרמו לעמותת “רוח נשית”, הפועלת לקידום עצמאותן הכלכלית של נשים נפגעות אלימות וחותרת לשינוי חברתי ומחויבות לצדק חברתי. העמותה מסייעת לנשים לפרוץ את מעגל האלימות, דרך השתלבות בתעסוקה, בירור ומיצוי זכויותיהן ופיתוח עצמאות כלכלית.
במקביל, תוצג במפלס העליון של בית חיל האוויר תערוכה משותפת למיטב אומני ישראל בשם “נשים בחרבות ברזל – בעורף ובחזית” בחסות ארגון נפגעי פעולות האיבה, שבה ישתתפו האומנים והאומניות הבאות: דינה זייפר, זהבה נטר, הלן אונגר, אודליה יהודיין, אתי בן בסט, חיים קלדרון, יבנגי גופמן, דורית פינצבסקי, שחר כיוף, יאשה, שדרה בל, ירדנה זיו, דליה סופר, ביאטריס שטיינר, מטי יולזרי, אילנה ונסטר, מזל פוגל, סטלה אבק, בתיה גזית, דנה ניצן, ענת בן עזרא, יפית סרנגה וכרמי אלדמע.
המשוררת והסופרת איריס כליף תציג בתערוכה של חיה פרידמן שלושה שירים וב“נשים בחרבות ברזל – בעורף ובחזית” – 17 שירים. בערב השקת התערוכה תקריא כליף את השיר “יוֹנַת יָה רוּחִין אַדְמַת חַי הַשָּׁלוֹם”, שנכתב בעקבות האירועים הקשים של ה-7.10.23, תורגם על ידי משוררים ומשוררות מרחבי העולם לסינית, לספרדית ולאיטלקית ויופיע בספרה הרביעי.
כליף, שאחד מהמאפיינים הייחודיים של כתיבתה הוא חידושי הלשון הרבים בשירתה המגדירים מחדש את גבולות הדקדוק והתחביר, חברה באגודת הסופרים העבריים בישראל ובאקו”ם, זוכת פרס המשורר הבינלאומי הטוב ביותר לשנת 2023 מטעם המרכז לחקר תרבות ושירה ITRC (סין) מהדורה מעורבת של מגזין תרגום שירה בינלאומי של מועצת איחוד הפיוט העולמי נובמבר 2023, שזכתה לתארי כבוד רבים ונוספים עבור שירים מתורגמים שלה.
היזם והאוצר שוקי כהן: “כמדי שנה בחודש מרץ, לרגל חודש האישה הבינלאומי אנו מפיקים תערוכה ייחודית מאוד. השנה התערוכה תהיה מורכבת משתי תערוכות בהשתתפות שני גופים מיוחדים ורלוונטיים מאוד למצב הנוכחי”.
האומנית חיה פרידמן נולדה בהרצליה לזוג הורים שורדי שואה. היא בוגרת מגמה ספרותית ומודה כי משחר ילדותה האומנות הייתה חלק נכבד מחייה. היא עסקה במוזיקה ובכתיבת שירים, ואף הייתה חלק מצמד מוזיקלי שהופיע בטקסים ובמסיבות בתיכון. “שירה תמיד ריגשה אותי וספרים הסעירו את דימיוני, אך הציור והנגיעה בצבע שימשו אותי להבעת רגשותיי ועולמי הפנימי”, היא מודה.
היא השתתפה בתערוכות רבות ובהן: תיאטרון יהלום בגבעתיים – תערוכה קבוצתית (2016), הגלריה העירונית בפתח תקוה – תערוכת יחיד בשם “חיה בצבע” (2017), מרכז עמיעד יפו – תערוכה קבוצתית (2017), גלריית האגם רעננה – תערוכה קבוצתית (2018), תיאטרון יהלום בגבעתיים – תערוכה קבוצתית (2018), גלריית האומנים ראשון לציון – תערוכה קבוצתית (2019), הגלריה העירונית הרצליה – תערוכה קבוצתית בשם “צל של ספק” (2021), בית הפרקליטים בתל אביב – תערוכה קבוצתית בשם “צבעי קיץ” (2021), בתים פתוחים HOME & ART – הרצליה (2021), מועצה אזורית דרום השרון – תערוכה קבוצתית בשם “ארץ שמיים מכסים לה” (2021), בתים פתוחים HOME & ART – הרצליה (2022), ND Gallery גבעתיים – תערוכה קבוצתית בשם “טבע בעיר” (2022), גלריה בן עמי, ביאנלה וונציה 2022 – “אומנות בקופסת גפרורים” (2022), גלריה עירונית הרצליה – תערוכה קבוצתית פרחים מפלדה לרגל יום האישה הבינלאומי (2024).
בתחילת נישואיה בשנת 1976 חיה בבסיס חיל האויר בחצרים, ולאחר שבעלה השתחרר מהצבא התגוררה במשך שנתיים במילאנו שבאיטליה. בתקופה זו החלו צעדיה הראשונים המקצועיים בתחום האומנות. היא למדה בסטודיו של האומנית מיקול למברטי והעמיקה את ידיעותיה בבית ספר לאומניות ברובע Brera שבמילאנו. בשנות ה-90 הקימה תיאטרון בובות בשם “בובמה”, יחד עם רותי דרוק שבו יצרו את הבובות ואת התפאורה ושיחקו את כל התפקידים, כולל שירה והעניקו לילדים חוויה מעצימה. במקביל התמקצעה ברישום ובצבע אצל הצייר ליאו ריי בבית הספר לאומנויות “בסיס”. לפני עשר שנים ציירה בסטודיו של הציירת רונית בינדר, שהאווירה וההשראה בו איפשרו לה יצירה בחופש כמעט מוחלט.
במשך שנים היא ציירה למגירה, “אך יש רגעים שבהם אתה מחליט להיחשף ולשתף את העולם בחוויותיך. בשנת 2016 השתתפתי בתערוכת ציורים ראשונה. לאור ההדים החיוביים הבנתי ששיתוף עולמי הפנימי והשפעתו על חללים ואנשים, בשונה מעיצוב פנים, הציור מייצג אותי בצורה בלתי אמצעית. הציור הוא מקום לתיעול אנרגיה שמציפה אותי, והיא זו שמניעה את הצבע על הבד”.
היא מציירת בצבעי אקריל על בדי קנבס בסגנון אבסטרקט בטכניקה מעורבת עם חומרים מעולם העיצוב כמו שפכטל, בדי שק ולפעמים דיו. כלי משמעותי בציור שלה הוא מרית. “הציור מבחינתי הוא מיצוי המהות שלי. הוא הבעה צרופה להליכי הנפש והחיבור לעצמי”, היא מגלה.
התחלת הציור אצלה היא אנרגטית. היא משליכה על הקנבס צבע ובתנועות נמרצות, ללא מחשבה, מושכת את הצבע בעזרת מרית. לאחר ההתפרצות הצבעונית מגיעה רגיעה, שבמהלכה מתקיימים שיח והתבוננות עם התוצר על הבד, כמו קריאה בקפה. חיה: “כאן מתגלה לי עולם שלם מלא רבדים של דמויות ונופים שהן תוצר החוויות שחוויתי כשהצבע הוא הביטוי שלהן. זהו תהליך חופשי המחובר לרוח ובלתי תלוי בתוצאה, וזו דרך ציור רגשית עד למצב של איזון פנימי”.
מזה 30 שנה היא מעצבת פנים, נוגעת באנשים ובחומרים ומשנה חללים וחיים של הגרים בהם. לדבריה, עיסוקו של בעלה כקברניט באל-על איפשר לה נסיעות רבות בעולם, “והמפגשים עם תרבויות, נופים, אומנים ואנשים שאליהם נחשפתי במהלך טיוליי עוררו בי השראה ובאופן לא מודע עלו כיצירות על הקנבס. הטיסה עצמה, ראיית העולם ממבט על, שקיעות וזריחות בנקודות שונות מעל אוקיאנוסים ויבשות ובעיקר טיסה בתוך עננים ויציאות בנקודות חדשות מפתיעות היו חומר גלם נפלא ליצירה. כאדם, שאינו מביע את רגשותיו בקלות, הציור מהווה עבורי תחליף לספת הפסיכולוג. ניתן לומר שם הכל אך ללא מילים”.
