אני טרם יודע מה ” יזרום ” מעומק ליבי כשאני עומד לעלות לאוויר טור חדש.

מה שיוצא יוצא ומה שיוצא אני מרוצה. בדבר אחד אני משוכנע, זה יהיה הטור המרגששש ביותר עד הלום והפעם לא בגין כישרון הכתיבה שלי אלא בזכותה של אישה מופלאה. אישה קטנה גדולה. אישה ושמה תמי שלח. קמעא ושבים לתמי, יו”ר אירגון אלמנו ויתומיי צה”ל. ברם סדר זה סדר וחייבים להתחיל מבראשית. גם כתיבה ספונטנית אמורה להתבצע כדבר בנוי על אופניו. אז תשמעו סיפור. עוד שבוע חלף ואני עדיין עימכם. נכון, דרגת הקושי עולה ואני מגיע ליום שישי מותש לחלוטין. תארו לעצמכם שוויתרתי אתמול על הפרלמנט של פרידלד, הפרלמנט הוותיק והבכיר ביותר במושבה. וכך מצאתי עצמי אתמול רובץ על יצועי, אוגר כוחות להיום.

שוב דורש הסבר, כך זה כשאני מנסה לדחוס לטור אחד 75 שנות חיים. יוסי וינברג שמו ( שמתם לב שיש לי חולשה מהולה בהערצה לכל מי שיוסי שמו ) החבר הטוב ביותר שלי ביקום. יוסי ואנוכי שניי עקרבים שפצחו יחדיו לאוויר העולם בשנת 1949. שכנים צמודים. אותם חיתולים. פיפי על אותו סיר. גנון. גן. יסודי. תיכון. צבא. עד עצם היום הזה. פנצ’ר קטן בדרך. יוסי מסיים את הטכניון בהצטיינות, מתאהב בחיפה ונוטע את חייו בעיר הכרמל. אני בכפר סבא. גם המרחק הגאוגרפי לא היווה מגוף בחברות העבותה שלנו.

אני מנסה לרגע קט להתמרכז ולהתמקד ולשזור כחוט השני את סיפורי דהיום. טלפון מיוסי בתחילת השבוע. תמי ובנצי רוצים לראות אותך. וזו התוכנית : אני מגיע אליך למעונות הגיל. שבת בבוקר הנוהל הקבוע, קפה עדכונים גודשים את הפריזר במיטב מעדניי חיפה… ונוסעים למרכז יכין פולג נתניה שם פוגשים במיסעדה ( פרדון ברם פרח לי שמה ) מעולה, את תמי ובנצי.

נכון תמי וינברג ותמי שלח זו אותה אישה. תמי היא יו”ר ארגון אלמנות ויתומיי צה”ל. הסיפור האישי על קצה הכפית : תמי היא אלמנתו של מפקד טייסת 116 ( היום שם הטייסת חשוף ) סא”ל אודי שלח ז”ל שנפל במלחמת יום הכיפורים. אודי הטייס המיתולוגי, גיבור ישראל. שמו של אודי ניקשר בגין הנועזות בנשימה אחת עם טייסים כמו רן פקר דני שפירא עזר וייצמן מורם ורבם ועוד רבים וטובים אחרים המוכרים בנועזים של גיבוריי החייל.

מכיוון שהדור הבא פרש מותר לי בשלב הזה להוסיף את הפרק הזה בסיפורי. לפרק הבא תאלצו להמתין. טרם הותר לפירסום. תמי, אלמנתו של אודי, המגדלת את שני ילדיהם ולימים הילדים גם הם שני טייסי קרב בחתימתה של תמי. הבכור משתחרר בדרגת אביו ז”ל ( סא”ל ) והופך להייטקיסט מצליח. הקטן ממשיך ומשתחרר בדרגת תא”ל.

לגבי הדור השלישי אחריש בשלב הזה אך אומר רק זאת : אין תקדים כזה בצה”ל. גם לא בשום מקום על פניי הגלובוס. ועל כל הטוב הזה משקיף מהשמיים מפקד טייסת 116 המיתולוגית סא”ל אודי שלח.

להשלים את פרשת הגבורה של תמי ותקשיבו היטב : בעלה השני של תמי ( אני מתעב את השם בעל שהפציח מהשורש בעלות ) בנצי יוזנט היקר. השניים מאחדים משפחות ובין רגע יש לנו משפחה מרובת ילדים.

נהיר לכם שלימים גם בנו של בנצי מנישואיו הראשונים… ברור … טייס וכך מוצאת עצמה הגיבורה המופלאה הזו, אלמנתו של טייס ממתינה לשלושה טלפונים משלושה טייסיי קרב השבים לטייסת מגיחות. המשך יבוא כאמור לאחר שאקבל אישור מהצנזורה. זו השנה התשיעית שתמי שלח מכהנת כיו”ר ארגון אלמנות ויתומיי צה”ל ( בימים אלה הלב ניקרע, ברם הארגון של תמי גדל ) הארגון הקדוש הזה קיים מקדמא דנן , אך תמיד היה מעט בצל , עד כמה שזה נישמע טראגי .

תמי הבינה מהר מאד שעד כמה שחשיפה קשה, אך ללא החשיפה לא יוכל הציבור להוקיר ולהכיר את הארגון הכי קדוש בכל תקומת ארצנו האהובה.

תשע שנים ותמי שלח לא עוצרת. 24/7 . ממשרד למשרד מח”כ לח”כ משר לשר מראש הממשלה לנשיא המדינה. ממנהיגי תבל ( הם כולם מכירים את תמי ) דלת דלת. קונצרן קונצרן. אף אחד לא עצר אותה בדרך.

היא עוברת אלמנה אלמנה. יתום יתום. היום אין משפחה בישראל שלא מכירה את הארגון הכי קדוש בישראל. דבר המסייע בידי הארגון לפעול לטובת האלמנות והיתומים… והריי תמי אלמנה בעצמה… מהיכן היא שואבת את תעצומות הנפש הללו… לבורא עולם הפיתרונים. אני מכיר את תמי מהיום שפקחתי עיניי. תמיד הערצנו אותה. גם אני לא חשבתי שתמי תוכל לשאת על כתפייה הצנומות במשך תשע שנים את הארגון הכי ” קשה ” בעולם. הכי קדוש. הכי מרגש. הכי מאחד ומלכד. ארגון שכולו תעצומות נפש מכף רגל ועד ראש…ואישה אחת קטנה גדולה ושמה תמי שלח.

תקליטו אותי : בשנים הקרובות תמי תקבל את פרס ישראל ותשיא משואה בהר הרצל ולתפארת מדינת ישראל. בפריים : תמי שלח. בעלה בנצי יוזנט. יוסי וינברג רעי ואלופי יחד עם עבדכם. ואתן ואתם חברות וחברים אהובים שלי לעד זכרו : רק אהבת חינם תנצח . הרבה אהבת חינם. שבוע טוב ומבורך. שלכן ושלכם. יואב