לע”נ כל הנרצחים והנרצחות בטבח עוטף ארץ ישראל הי”ד, לע”נ חיילי וחיילות צה”ל שנהרגו על קידוש השם הי”ד, לרפואת כל הפצועים והפצועות הי”ו, להצלחת כל חיילי וחיילות צה”ל וכוחות הביטחון הי”ו – יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם.

הפרשת פותחת במצוות שמיטה: כל שבע שנים, על כל עובדי האדמה והחקלאים להפסיק את עבודת האדמה, וזאת על מנת שנכיר ונדע שהאדמה שייכת להקב”ה. כל מה שגדל בשדות בשנת השמיטה יכולים להשתמש כל אחד, תושבים, וגם חיות השדה. בנוסף יש את מצוות שנת היוֹבל (50). שנה זו מקודשת ממש להשם. בשנה זאת שומטים את הקרקעות – מפסיקים את העבודה, ובנוסף משחררים את כל העבדים- עבד עברי (אדם שבגלל עוני מכר את עצמו לעבד) חובה על בעליו לשחררו בשנת היובל, כדי להדגיש כי האיש אינו רכוש, ומחזירים אחוזות קרקע לידיהם של בעליהן הראשונים.
הפרשה בנוסף מראה לנו מהם היחסים הכלכליים-חברתיים בין אדם לאדם. מי שנותן הלוואה יש איסור לגבות עליה ריבית.

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ.

אנו רואים קשר ברור בין מצוה זו לשמיטה, כי כל ענין השמיטה באה ללמדנו פרק נכבד ב’ גמילות חסדים’. כי מדרך העולם הוא השבע אינו מרגיש את הרעב, שכן הוא בעל היכולת שתחת רשותו נמצאים כמה וכמה שדות וכרמים וכל טוב ואינו מבין לליבו ולמצבו של זה העני הפושט יד, וכל רצונו למים ומזון .
ולכן כך ציווה הקב”ה לבעל הקרקעות, אחת לשבע שנים תשבית שדך במשך שנה תמימה, באותה שנה לא תרוויח ממכירת הפירות , ובזה תבין ללבו של אחיך האביון, שבכל השנים מהלך הוא בשאלת מה נאכל’, על כן “וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ”. מסביר לנו דברי הגאון רבי משה לייב מסאסוב זצ”ל, את הקשר לכך בנוסח של ברכות השחר, שכל הברכות בלשון רבים נאמרות כגון: ‘פוקח עוורים ומלביש ערומים’, ורק ברכה אחת נאמרת בלשון יחיד – ‘שעשה לי כל צרכי’ ולא ‘כל צרכינו’ – בלשון רבים. להורות, שרק בנוגע לו ולצרכי עצמו, יראה את עצמו כמו שהבורא עשה לו כל צרכו. אבל בנוגע לצרכי חברו יחשוב היטב! הרי הקב”ה כבר ממלא כל מחסורו וצרכיו… מה יש לי לבוא ולהיטיב עמו, אלא ישתדל ויעניק לחברו עד כמה שבידו לתת, להחיות נפש כל חי.

אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ יְלָדֵינוּ וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מִכַּלל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

שבת שלום ומבורך
ל”ג בעומר שמח – וזכות התנא רבי שמעון בר יוחאי תגן כל עם ישראל אמן !
חזי ברזני