תפסנו שמש אחריי צהריים בג’פניקה . כותרת תמימה אך עם עומק אדיר . תפסנו , קרי יוסי סדבון . מוטי אקסמיט ועבדכם . רגע , מחילה . בואו ניקח רוורס קמעא . כמה מאמצים שלא נבצע… את המורל הלאומי קטונו מלהגביה . מנסים . באמת מנסים . אך לשווא . חייבים להודות על האמת . בטח עד שנמשיך להיתפלל לשובם של כל החטופים הביתה . לא מחר . היום . מה הם עושים כרגע במחילות של קלגסיי השטן . נמשיך לבקש מבורא עולם : אנא השב הביתה בשלום את כל חיילנו , הנילחמים גם ברגעים הללו בסימטאות הרשע של הרצועה המקוללת . וכן… אני אמשיך ליפתוח בתחינה כל טור…עד אשר יסתיים הסיוט הנוראי הלז . ואלפיי החללים והפצועים הקורעים כל סמ”ק של נימיי הנפש . תהא נישמתם של חלליינו גיבורי החיל. גיבורי ישראל , עדן . ת.נ.צ.ב.ה. אנא הב מזור לפצועים הקדושים שלנו . אמן . ואז , בכל טור מחדש תמהים אתם הכיצד ?

איך אתה באותו טור מצליח בפאוזה עמוקה , בביצוע סוויץ’ חד ולשוב היישר אל חייק חבריי המופלאים . עובדה . הנה אני כאן . זה המתכון שלי לשאוף חמצן נקי . אוויר לנשימה . מזור לנפש . הריי אין אור בקצה המינהרה . ורק יתושיי קדחת הנילוס היו חסרים לנו עתה . יש יורו עכשיו . הווה אומר : יורו וחברים . צזמען עדיף . יורו חולף . חבריי אמת לא . הם איתך 24/7…גם אם אתה בחדר בגפך . תנסו . זה עובד . מילה שלי . וכך מצאתי עצמי בלקסוס של יוסי , בואך ג’פניקה בג’י . שם כבר ממתין לנו חבר יקר ואהוב . מוטי אקסמיט . מבכירי תקשורת הספורט בכל הזמנים ובתוספת שניי ספרים שכתב ( השלישי בדרך ) אביל’ה כהן ז”ל מבכיריי הסטופרים שלנו בכל הזמנים ויבל”א אורן סמדג’ה האחד והיחיד . שימו לב בכמה טראגדיות ספוגות בחיינו במדינתנו האהובה , האחת והיחידה . כשמוטי שקד על הספר המדהים ( רוצו לקרוא ) היה אורן אב גאה והגורל האכזר הפך אותו בין ליל מסוייט , לאב שכול . וכמה זה מיתקשר בעבותות לריישא של טורי . אז לא תחפש בנרות דרור למועקות ? .

חברים . רצפט בדוק . תנו לי זוג דקות ואנסה לתאר לכם מה מהווה יוסי סדבון בעבורי . יוסי הוא ניצב בכיר ששרת את ביטחון מדינת ישראל למעלה מארבעים שנה בכל תפקיד משמעותי בדרכו הארוכה . מקצין בסיירת מובחרת , עבור בתפקידיי פיקוד במישמר הגבול שסללו ליוסי את דרכו לצמרת הגבוהה של מישטרת ישראל . עד כאן אני לא מחדש לכם דבר . גם לא עיסוקו היום כפרקליט צמרת , אינו סוד . וזאת מבלי שאמרתי מילה על פעולות ההיתנדבות המרובות של יוסי במושבה ובארץ במשך שנות דור . גם כאן אני לא מחדש לכם דבר וחצי דבר . הכל ציבורי . הכל חשוף .

אני רוצה מישפט על יוסי שלי . יוסי הפרטי שלי . יוסי שרק חבריו הטובים חווים את אשר אני חש שנים ארוכות . זכיתי יוסי . זכיתי . לגבי דידי אין שום קשר בין יוסי סדבון הציבורי לבין יוסי הפרטי . יוסי שלי . מפאת צינעת הפרט לא אפרט . רק אקבע בנחישות : לא הייתי צולח את השנים האחרונות ללא החבר הפרטי שלי . יוסי . איזה לב ענק יש לו ליוסי . לב הפרוש על קרוב לשניי מטר . 90% לב וכל השאר מה שנותר . יוסי מגשים החלומות . תודה צדיק . תודה על מי שאתה ומה שאתה עבורי חבר שלי . עוד בטרם אחזיר ציוד , אוסיף כותר למדף . בו אסוח לכם בפרוטרוט על יוסי סדבון שאתם לא מכירים . חבריו הקרובים יודעים גם יודעים . לו היה ביכולתי לשכפל את יוסי , היתה לנו מושבה עוד יותר טובה .

מדינה אהובה ברם שונה בתכלית השינוי . וכן גם עולם טוב יותר . צודק יותר . חכם יותר . ישר יותר . ויותר . ויותר . ויותר . הופס , כמעט שכחתי . אכלנו ארוחת צהריים קסומה . כאן אצלנו במושבה . בג’פניקה . שילוב מנצח בין גסטרונומיה ברמת על לבין חברה הכי איכותית היכולה להיות מציאותית . יוסי סדבון . מוטי אקסמיט . כל מילה נוספת מיותרת . אומר רק תודה מעומק ליבי לשניי חברים אהובים . תודה . תודה . תודה . ולכן ולכם חברים אהובים שלי : אנא לעד זיכרו , חברות זו ערך עליון . רק אהבת חינם תנצח . הרבה אהבת חינם . מי ייתן ונדע כולנו ימים טובים יותר . הרבה יותר טובים . שלכן ושלכם יואב .