לאחר שנות עקרות, תאומים נולדו לרבקה: עֵשָׂיו יוצא ראשון, לאחריו יעקב שאוחז בעקב עשיו. יעקב יושב אוהלים ועשיו איש השדה, שמחפש להשקיט רעבנו, מִתְפַּתֶּה למכור את הבכורה ליעקב, תמורת נזיד עדשים.

הקב”ה מורה ליצחק לא לעזוב את הארץ: “גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַֽאֲבָֽרֲכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַֽהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ:”

יצחק מבקש לברך את בניו לפני מותו. יעקב בהנחית אמו רבקה מתחזה .יצחק מברך את יעקב בברכה שהועיד לבכור “וְיִתֶּן־לְךָ֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים מִטַּ֨ל הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֽשׁ”, עשיו הוא שמְגלֶה את הדבר, ומבקש להרוג את יעקב. יעקב בעצת אמו בורח לחרן – בית מגוריה של רבקה.

“וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָ֠ה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַֽחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶת־יַֽעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן”

מסופר בבראשית רבה דברים של רבי שמעון בן גמליאל “כל ימי הייתי מכבד את אבי ולא הגעתי חלק המאה מן הכבוד שעשה עשו לאביו! כי אני בשעה שהייתי נותן לו אוכל ורוחץ ידיו או מכבד ומרבץ לפניו, הייתי לובש הבגדים הישנים ביותר כדי שלא ללכלך בגדי. וכשאני יוצא לשוק, אני לובש בגדים נאים ואילו לעשו הייתה מעלה זו, כי כשבא לשרת את אביו היה לובש את בגדי החמודות. אמר: אין כבוד לאביו לשרתו בבגדים פשוטים אלא בבגד מלכים ”

האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקים בתורה בשער אחד – נעשים אויבים זה את זה מתוך שמקשים זה לזה, אך לעולם אינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה.

מסופר על רבי חיים מצאנז זצ”ל ובנו רבי יחזקאל זצ”ל שגרו במרחק רב זה מזה, והתנהלה ביניהם החלפת מכתבים – מרביתם בענייני הלכה. באחד המכתבים התעוררו בין האב לבין בנו חלוקי דעות בעניין הלכתי כלשהו. כיון שכך, קם רבי יחזקאל ונסע לצאנז, אל אביו, על מנת לברר עמו בעל פה את הדין. בהגיעו לצאנז, לא מיהר לגשת אל בית אביו. תחילה שם פניו אל בית המדרש, ושם פתח את ה”שולחן ערוך”, בחלק יורה דעה, ולמד היטב את הלכות כיבוד אב ואם, וזאת למען ידע כיצד ואיך מותר לו להתווכח עם אביו, אחר כך אמר כמה פרקי תהילים והתחנן לפני ריבון העולמים, שיעבור בשלום הוויכוח הצפוי לו עם אביו, ולא יכשל חלילה בהלכה, ואף לא במצות מורא אב.

אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ יְלָדֵינוּ וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מִכַּלל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

שבת שלום ומבורך
חודש כסלו טוב ומבורך
חזי ברזני