בסימנא טבא – סיימנו לקרוא את התורה וכמאמר השיר מתחילים מ"בראשית", תיאור בריאת העולם שבכל יום זה נברא יסוד אחר: אור וחושך, שמים, יבשה וים, צמחים ועצים, שמש, ירח וכוכבים, בעלי חיים, ביום השישי נברא האדם, והאלוהים עשה לו עזר כנגדו – חווה. עוד בפרשה מה שמכונה החטא הקדמון – של הנחש, אדם וחווה, סיפור הרצח הראשון של איש את אחיו וסיום הפרשה בתולדות האדם הראשון עד נח.
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ".
לרבי יהודה הלוי זצ"ל היה שכן גוי שהיה חכם ומלומד ביותר וגם הוא היה משורר גדול. אבל היה כופר והיה טוען שהעולם נברא מעצמו. הרבה ויכוחים ניהל איתו רבי יהודה הלוי, להוכיח כי העולם נברא על ידי הקב"ה. אך הגוי לא קיבל את דבריו. פעם ישב הגוי וכתב שיר, כשהגיע לסיום לא הצליח להעלות ברעיונו בתים שיסיימו את השיר כראוי. יצא לגינתו בתקוה כי האוויר הצח יעורר בו איזה רעיון טוב. באותו הזמן נכנס רבי יהודה הלוי לבקרו ומצא על השולחן את השיר שהיה באמצע כתיבתו. התיישב רבי יהודה וכתב סיום מוצלח. כשגמר לכתוב, נכנס הגוי והביט על הגיליון של השיר ולמרבה הפליאה ראה שהשיר גמור. שאל הגוי: מי כתב את זה? אמר לו רבי יהודה: הדלת היתה פתוחה ונכנס בו חתול, כשנכנסתי נבהל החתול וקפץ על השולחן והדיו התהפך ונשפך על הגיליון ובמקרה יצא סיום מוצלח לשיר.
התעצבן הגוי ואמר: איזה הבלים אתה מדבר וכי יתכן שמדיו שנשפך יצא דבר כזה? ענה לו רבי יהודה הלוי: ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר, אם כמה שורות בשיר אינם יכולים להיכתב בדרך מקרה מדיו שנשפך, איך עולם מופלא כל כך יכול להיברא מעצמו.

יֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ (בראשית ד' פס' ו')

הגה"ק רבי חיים מבריסק זי"ע הסביר פסוק זה על ידי שאלה ששאל אותו תלמידו: מדוע כשהרב אוסר ופוסק טריפה על בהמה שלימה, ששוויה סכום גדול, או שפוסק על אי כשרות בכלי תשמישי הבית, אין מהרהרים אחרי הרב ומצייתים לפסק דינו בלי הרהור כל שהוא, ואילו בדין תורה כשהרב מחייב אחד מבעלי הדין בסכום מסוים, מיד מתרעם הוא על הרב, שאינו יודע בטיב העולם, ויש לו הרגשה שנעשה לו עוול? ענה ר' חיים זצ"ל: בפסק דין של טריפה, יהודי חרד וירא שמים מקבל עליו את הדין באהבה. אבל בדין ודברים בין שני יריבים התרעומת היא לא על זה שהוא הפסיד, אלא בזה שחברו הרוויח… !!!
ואם כן זהו גם ההסבר במה ששאל הקב"ה את קין: על מה חרה לך, אם על זה שקרבנך לא התקבל, או על זה שנתקבל קרבן אחיך, וזה כואב לך ביותר!?. הגיע הזמן ובעיקר לאור האירועים הקשים שפקדו את עמנו בשנתיים האחרונות, שנלמד לפרגן, ולשמוח בהצלחה של האחר.

אתמול אמרנו את "תיקון הגשם". והתחלנו לבקש על הגשם , יהי רצון שנתברך הן ברוחניות והן בגשמיות.

שבת שלום ומבורך
חזי ברזני