בס"ד
מות אהרון הכהן
האדם היחיד שהתורה מציינת במפורש את יום מותו הוא אהרון הכהן (במדבר לג, לח): "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר… וַיָּמָת שָׁם… בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ".
החודש החמישי הוא חודש אב (לפי התורה, מתחילים למנות את החודשים מניסן ולא מתשרי) והאחד לחודש הוא למעשה- א' באב.
על אהרון הכהן אומרת המשנה במסכת אבות (פרק א', משנה י"ב):
"הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה".
חז"ל מסבירים את ההבדל בין שתי המכפלות של השלום:
- אוהב שלום: תכונה שבלב. שאיפה פנימית שהעולם יתנהל בהרמוניה ובלי מחלוקות.
- רודף שלום: פעולה אקטיבית. אהרן לא רק שמח כשיש שלום, אלא רץ, מתאמץ ומתווך בין אנשים מסוכסכים כדי להשכין ביניהם שלום.
מכאן נבין מדוע דווקא אהרון – אוהב ורודף השלום, הוא האדם היחיד שיום מותו מצוין בתורה. יום מותו הוא א' באב – היום בו מתחיל החודש המציין מספר מאורעות טרגיים בתולדות עם ישראל, שהמרכזי שבניהם הוא חורבן בית המקדש – ט' באב. על חורבן הבית השני נאמר שנחרב בגלל שנאת חינם – פירוד וקיטוב בתוך העם היהודי פנימה.
בתחילת חודש אב, מזכירה לנו התורה (באופן קבוע, גם פרשת מסעי נקראת תמיד סמוך לראש חודש אש בלוח השנה) כי האדם שיכול לתקן שנאה ופירוד הוא האדם האוהב ורודף שלום – אהרון הכהן ואנשים כמותו שפועלים לאהבה, קירוב וגישור על מחלוקות.
