שמחת תורה תשפ"ז / מאת: יאיר שוורץ

שמחת תורה הינו מועד יהודי , המציין את סיום מחזור הקריאה השנתי בתורה והתחלת מחזור חדש.
ביום זה אנו קוראים את הפרשה האחרונה בתורה , וזאת הברכה , ואחרי כן את תחילת הפרשה הראשונה – פרשת בראשית.
בארץ ישראל החג המציין את שמחת תורה נקרא בעוד שם – שמיני עצרת.
בחוץ לארץ מציינים את שמחת תורה בכ"ג בתשרי , ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת.
מנהג ארץ ישראל הקדום , היה לסיים את מחזור הקריאה אחת לשלוש שנים וחצי.
אולם חכמי בבל פסקו אחרת: וקבעו שיש לסיים את מחזור הקריאה בשלמותו מדי שנה.
אופי החג כולל את עיקר השמחה בריקודים עם ספר התורה.
בעבר המנהג התבטא באמירת פיוטים ובסעודה לציבור.
כיום נהוג להקיף את הבימה מספר פעמים עם ספר התורה ולרקוד , מנהג שקבע רבי יצחק בן שלמה לוריא – הא"רי הקדוש.
תפילות החג הן ארוכות משמעותית , מתפילות של ימים טובים אחרים , בעקבות הקפות וריקודים , עם ספרי התורה וקיום קידוש , לכבוד החג , וסעודה חגיגית.
בבתי הכנסת האשכנזים , נהוג לקרוא את הפרשה שוב ושוב , כדי להעלות לתורה את כל המתפללים (כולל ילדים).
תפילת שמחת התורה כוללת את המזמור "אשרי העם שלו ככה" .
בשמחת תורה עושים הקפות בסוף התפילה בלילה , וכן בבוקר לפני קריאת התורה.
כמו כן , בשמחת בית השואבה , נהוג לעשות הקפות שניות.
שמחת תורה הוא חג של קיבוץ גלויות והתאחדות עם ישראל סביב התפילה והיום הטוב שהשנה חל בשבת.
חג שמחת תורה שמח ומואר לכל בית ישראל!.