פרשת וירא תשפ״ז / מאת: חזי ברזני

לע״נ מו״ר אבינו וסבינו היקר יוסף בן נזימה ז״ל.
לע״נ לירון ישראל שי ז״ל בן מרים.
" וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"

לפי הספרות הרפואית שלושה ימים לאחר ביצוע ברית מילה, הנימול נמצא במצב של הכאבים הכי קשים, אברהם אבינו כזכור לא היה נימול רגיל הוא ערך ברית מילה לעצמו בגיל 99 ואחרי שלושה ימים בשיא החום המדברי, אברהם יושב בפתח אוהלו ומחפש עוברי אורח לשם הכנסת אורחים. לפתע מופיעים מולו שלושה מלאכים בדמות בשר ודם ונראו כמי שאינם בהשקפת עולמו של אברהם. אברהם קורא להם מזמין אותם לאוהלו ובשיא המרץ, תוך שהוא מגייס את שרה לעזרתו, הוא מארח אותם כיד המלך. משקמים השלושה ללכת, הם מספרים לזוג הקשישים שבקרוב יקרה משהו כנגד חוקי הביולוגיה האנושית! שרה תלד בן, שרה, צוחקת – "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה" השם תוהה מצחוקה של שרה ומודיע חד משמעית לאברהם כי הולך להיוולד לו בן זכר. וכך היה, לשרה ולאברהם נולד בן ושמו יצחק, המרמז על צחוקה של שרה אמו בהישמע לה הבשורה…..

הפרשה מסתיימת בניסיון העצום באמונתו של אברהם אבינו: השם פוקד עליו לעשות את הדבר הקשה הנורא מכל: "קַח-נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיך". אברהם לא מטיל ספק ומציית, קם השכם בבוקר ולוקח את שני משרתיו יחד עם בנו יצחק, מכין את המזבח וכשהסכין כבר מונפת מעל צווארו של יצחק עוצר אותו מלאך השם ואומר לו "אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָה כִּ֣י ׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי". אברהם עמד בניסיון הקשה ביותר! והוכיח את נאמנותו הגמורה להשם .השם חוזר על ברכתו ומברך את אברהם שבזכות אמונתו, ירבו צאצאיו כחול אשר על שפת הים.

הניסיון הראשון של אברהם אבינו נעשה ע"פ הציווי "לך לך", גם הניסיון האחרון בסיפור העקידה בא עם הציווי "לך לך", שני אירועים אלו מורכבים ואף קשים אך אברהם אינו מטיל ספק, עוזב את סביבתו המוכרת ויוצא בזריזות ע"פ ציווי השם. בניסיון הנורא מכל של עקידת יצחק נאמר "וישכם אברהם בבוקר… " כלומר מידה עצומה של זריזות. יש ללמוד מכך חשיבות קיום המצוות בזריזות, כל שכן מצוות "בין אדם לחברו". אברהם לאורך שתי הפרשות האלו מראה לנו מהי עבודת השם האמיתית, השילוב של עשיה בחיוניות כלפי בוראו וכלפי כל סביבתו.

יהי רצון שבמידת הזריזות תהיה בנו תמיד לעשייה עבור הסביבה בעבודת השם ובכל ניסיון שבו נעמוד. אמן

שבת שלום ומבורכת
חזי ברזני