מי שעובר בין כיתות הלימוד במכללה האקדמית בית ברל לאחרונה, יכול להיתקל בכיתת לימוד מעניינת במיוחד. מרצים בכירים וותיקים במכללה, יושבים מול סטודנטים ערבים המלמדים אותם ערבית מדוברת. מדי שבוע מתכנסות שתי קבוצות של מרצים וסטודנטים ערבים ומשננים יחד טקסטים ושיחות בשפה הערבית. הקורס החדש והמסקרן של לימוד ערבית מדוברת הוא יוזמה של המרכז לחיים משותפים שנפתח במכללה האקדמית בית ברל. הנהלת המכללה החליטה על הקמת מרכז לקידום חיים משותפים שמטרתו לחנך לאזרחות משותפת בחברה הישראלית.
החל השנה הנוכחית יש הצהרה ברורה של המכללה שהיא מניפה את הדגל הרב תרבותי ומקדמת חינוך לחיים משותפים. הנהלת המכללה כיבדה תמיד את מגוון הקבוצות שבמכללה, דאגה לקדם חברי סגל ערבים ולמנות אותם לבעלי תפקידים מרכזיים. אך כעת, הנהלת המכללה החליטה על הקמתו של מרכז לקידום חיים משותפים. לצד הפעילות שצמחה מלמטה למעלה, צומחת מדיניות רשמית, מלמעלה למטה. יתרה מכך, הנהלת המכללה והמרכז לקידום חיים משותפים, אינם רואים בריבוי התרבויות ובמפגש בין יהודים וערבים כבעיה שיש לפתור אותה, אלא הם רואים במפגש זה משאב שיש להשתמש בו כדי לקדם מהלכים בחברה הישראלית. דר’ אילנה פאוול שמונתה לעמוד בראש המרכז לחיים משותפים מספרת שהדרך החינוכית שאומצה על ידי המרכז היא דרך חינוך הוליסטית. הסטודנט ילמד על אזרחות משותפת בחברה דמוקרטית מרובת תרבויות, יחווה תכנית לימודים רב תרבותית ומגוונת ויחיה בקמפוס שמתנהל באופן רב תרבותי.
הקמפוס בעצמו יהווה מודל לחיים משותפים בין יהודים וערבים ובין דתיים לחילוניים לחרדים. מעבר ליוזמה המעניינת של פתיחת קורס ללימוד ערבית מדוברת לסגל המכללה, מתכננים במרכז לחיים משותפים להעמיק את היוזמות והפעילות של המרכז לערוך שינוי בתכנית הלימודים, שמשמעותו הרחבת ידיעותיהם על קבוצות שונות בחברה הישראלית ובמגוון תחומים.
לשם כך הוקם צוות של חברי סגל יהודים וערבים משלוש הפקולטות: הפקולטה לחינוך, הפקולטה לאמנות והפקולטה לחברה ותרבות. המשימה היא הרחבת ידיעות הסטודנטים ולהילחם בחשיבה סטריאוטיפית דרך הסילבוסים בכל הקורסים הנלמדים במכללה.
במקביל מתוכנן מחקר שדה רחב . במחקר זה יבדקו הצרכים של המורים בבתי הספר? מה הם היו רוצים לקבל בתהליך ההכשרה שלהם שלא קיבלו? מהם מבקשים לקבל כיום באמצעות השתלמויות? ומהם האתגרים שעומדים בפניהם בבואם לחנך בגישה רב תרבותית, סובלנית ודמוקרטית?
דר’ שחר גינדי מרצה במכללה האקדמית בית ברל : " אני חי במדינה שבה 20% מהאזרחים הם ערבים ומרצה וחוקר במכללה עם קולגות ערבים ועם אחוז ניכר של סטודנטים ערבים. הממשק הוא טבעי אבל לצערי מתרחש כולו בעברית ואין דו-קיום אמיתי בין יהודים וערבים במדינה. החלטתי ללמוד בתכנית כדי ליצור הדדיות רבה יותר ביחסים שלי עם ערבים. בנוסף הכרת השפה יש לה משמעות להכרת התרבות והכרת אנשים בצורה טובה יותר. אני מרגיש שזהו צעד חשוב שרק אם כל אזרח בישראל יפעל בכיוון זה נוכל לצעוד לעבר חיים משותפים אמיתיים בין יהודים לערבים בישראל.
סאמיה ח’דיג’ה סטודנטית ומתרגלת בקורס לערבית מדוברת : " מדובר בחוויה מדהימה בעבורי, אני מתנסה בהוראה ולומדת על הקשיים שבלימוד השפה. אני חושבת שמדובר ביוזמה חשובה של המכללה, שמאפשרת למרצים להכיר את התרבות שלנו, הבנת השפה, היא דבר חשובה בהכרת תרבות. במכללה בה יש לא מעט סטודנטים מהמגזר הערבי, לכן זה מאד חשוב שהמרצים יבינו את השפה ערבית וישלטו בה. אני למשל מתרגלת את המרצה שלי לאנגלית וזה הרגשה מצוינת להפוך לכמה חודשים למורה של המרצה שלי ".
