מאברם אבינו נמצאנו למדים שכר ההליכה בארץ "לך לך מארצך" [בראשית י"ב 1] , מפרש רש"י :"להנאתך ולטובתך". שלוש הבטחות נתן ה’ לאברם היוצא לדרך,שלוש הבטחות כנגד שלושה דברים שהדרך ממעטת- פריה ורביה,ממון ואמונה. ארץ היעד עלומה , "אל הארץ אשר אראך". לא גילה לו הארץ, הותיר בידיו את גורם ההפתעה , "על מנת לחבבה בעיניו".
לא ידע אברם מהי הארץ הנבחרת ובהליכתו לקראתה הוא עובר בארם ובצור "אמר ר’ לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר: הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור , ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת" [בראשית רבה ל"ט]. בארץ כזא התגשמה שאיפתו של אברם. ר’ נחמן מברסלב התנה יהדותו של אדם בנסיעה לארץ ישראל "כל מי שרוצה להיות יהודי באמת חייב ליסע לארץ ישראל… כל נסיעות שאני נוסע – אין אני נוסע אלא לארץ ישראל". [פרשה ארץ ישראלית, כהן מאיר]
