בכניסה לדלת אולם הספורט בבית הספר בר-אילן, כבר היה ניתן לשמוע את קולות הילדים מוציאים צעקות קרב, שילוב עם שלט הכניסה שהתנוסס בחוץ ועליו המילים: אומץ, הרמוניה וכבוד, חיברו את הכל, הגעתי למקום הנכון.
נכסתי וראיתי קבוצת ילדים לבושים בחליפות קונג פו, ממש כאילו יצאו מסרט ונראה מתאמצים למול המורה, אבשלום גלילי, ועושים תנועות אגרופים באוויר. אבשלום עובר ביניהם עם מבט רציני, מתקן את הילדים ומעודד אותם: “יופי, יותר עוצמה", מביט אליהם ומחייך שבע רצון מהתוצאה.
"כל הכבוד לוחמים, אנחנו נסיים את השיעור במשחקון" כל הילדים קופצים לעברו שמחים. המשחקון נגמר וברקע שומעים את אבשלום בקול סמכותי אבהי "שורה ישרה ועמידת לוחם" כל הילדים נעמדים בשורה ואבשלום מסכם את השיעור ונותן להם מילות עידוד על כך שהשתדלו והשקיעו. “עוברים לקידה" וכמטה קסם הילדים נמתחים עם מבט קדימה לעבר המדריך וחוזרים אחריו עם תנועות מסוגננות "אומץ, הרמוניה, כבוד" כולם מחייכים ורצים לאבשלום ונותנים לו "כיפים" על היד המושטת גבוה, קופצים ורצים שמחים להורים.
התקרבתי בשקט כחוששת להפריע להרמוניה השוררת בין התלמידים למדריך שמבחוץ נראה כמו אבא משקיען שיצא עם ילדיו למשחק באולם הספורט "מה אתה עושה איתם? הם נראים כאילו יצאו ממנזר לוחמים ועוד עם כזה ברק בעיניים", שאלתי.
אבשלום עונה לי " אני פשוט גורם להם להבין שהם יכולים להצליח בהכל, יכולים להגיע לכל דבר שהם רוצים, רק צריך להתאמץ קצת".
אבשלום מתנצל שהוא מזיע קצת אבל הוא מסביר לי שהוא פשוט שורף כל כך הרבה קלוריות איתם כמאמן פעיל.
– במה אתה שונה מאומנות לחימה אחרת? הרי יש כל כך הרבה, קראטה, טקוואנדו ועכשיו שמעתי על MMA, במה אתה שונה מהם?
אבשלום מחייך ומסביר "קונג פו היא אומנות לחימה סינית, הסגנון שלנו נקרא צ’וי לי פוט ואני משלב אותו עם הגנה עצמית ישראלית לכן אני קורא לזה קונג פו משולב, את הקונג פו למדתי מהמורה שלי אלי איבגי וגם בצורה אוטודידקטית ממורים בחו”ל אליהם אני נוסע מדי פעם להשתלמויות. באימונים אני משלב כלי לחימה אך לא רק, לומדים הגנות, אגרופים, בעיטות, הפלות ועוד טכניקות לעצירת היריב, אבל לפני הכל אני מלמד אותם להימנע מאלימות ומהתנהגות לא טובה.”
– מה השפיע עליך להיכנס לעולם אומנויות הלחימה?
אבשלום עונה ונראה כאילו נוסע במחשבתו אחורה בזמן. "בגיל 9 ראיתי את הסרט "שאגת הדרקון" של ברוס לי, מיד התחלתי לאמן את עצמי מול הסרט, אני זוכר כיצד הכנתי לעצמי נונצ’קו ואימנתי את עצמי במקלות, בתקופתי הקונג-פו לא היה נפוץ ולכן למדתי לבד תוך כדי שאני מחקה את ברוס לי, אחרי מספר שנים למדתי גם קצת קרב מגע וקרטה בפנימיה והתמקדתי גם בסייף, מה שהתברר לי שגם ברוס לי היה סייף, אז זה פשוט התחבר לי. המשכתי להתאמן לבד עד שהכרתי את המורה שלי ולפני מספר שנים קיבלתי את החגורה השחורה כאשר לאורך כל הדרך אימנתי קבוצות אצל המורה שלי עד שהמשכתי עם ברכתו והמלצתו לדרך עצמאית ופתחתי מרכזים משלי. למעשה מאז המפגש עם המורה שלי אני ממש עמוק בתוך זה ומקדיש את כולי לכך.”
– מיועד גם לבנות? מאיזה גיל?
"כן ודאי, מתחילות אצלינו בנות מכל גיל, מכיתה א ומעלה. לומדות וחשוב להן ללמוד הגנה עצמית וגם קונג פו. השינוי מתחיל כבר בשיעורים הראשונים אצל רובם, גם אצל הבנות וגם אצל הבנים".
– אתה מתאמן עם התלמידים וגם ברמה האישית?
"כן, אני מתאמן 5-6 פעמים בשבוע כשעתיים ומעלה ביום.”
כיצד זה משפיע על הילדים?
"אתחיל עם הסיסמא" עונה לי אבשלום "הסיסמא בעצם מדברת על 2 רבדים, פנימי וחיצוני, אומץ להתמודד מול אתגרים, הרמוניה אומר לדעת להשתלב ולשלב, כבוד על זה לא צריך להרחיב. כאשר אני משמש דוגמא לתלמידים ומסביר להם מניסיוני האישי כיצד זה עוזר הם פשוט הופכים לאלימים פחות מכבדים יותר ומרוכזים יותר גם בלימודים. לא מזמן התקשרה אלי אמא שהילד שלה בן ה12 והגיע לשיעור ניסיון, היא אמרה לי שהילד שלה מאז שהוא היה בשיעור הוא פשוט השתנה, הפך לרגוע יותר וגם נהיה חיובי יותר בתחושותיו. השיחות האלה קורות לי הרבה במהלך השנה והם הכוח שלי להמשיך לעסוק בתחום הזה, לפעמים אני קורא לילדים בטריות קטנות כי הם טוענים אותי באנרגיה.”
– באיזה גיל אפשר להתחיל?
"אפשר להתחיל בכל גיל, יש לי קבוצות לכיתות א עד ג, קבוצות לכיתות ד עד ו, קבוצות נוער והשנה נפתחת גם קבוצת בוגרים. לילדים ולנוער יש כמה מסלולי אימון, מסלול אימונים רגיל ומסלול תחרותי שם התלמידים מקבלים אימונים מתוגברים ובשנה הבאה המתאימים יוצאים לתחרויות מיוחדות של קונג פו".
לקראת סיום, אבשלום קם ואומר "אני חייב לסיים כי אני מתחיל את האימון הבא" הסתכלתי למזרון וראיתי כיצד קבוצת ילדים עם חגורות בצבעים שונים, כתומות צהובות ירוקות לבנות, מתכנסים ומשחקים על המזרון ושמחים לראות את אבשלום קם לכיוונם. אבשלום מתקדם למזרון, מסתובב אלי ואמר "את רואה, הכל מגיע מכאן אני כל כך שמח לעזור להם להצליח להאמין שהם יכולים הכל, כי הם באמת יכולים".
אני מסתכלת עליו, על אבשלום גלילי, ורואה איש, מדריך, גבר נאה עם מבט חדור עניין ומוטיבציה חזקה בעיניים, כאילו השיעור הזה הוא המנוף להצלחה של הצעירים שאיתו. הוא מצביע על הלב ואומר "כל דבר שבא מהלב חייב להצליח. הצעירים האלה המגיעים לפה עושים שינוי אמיתי, רציני, מכל הבחינות וזה הסיפוק והאושר הגדול ביותר שלי".
