כשאנו חושבים על תעשייה, אנחנו לרוב חושבים על מפעלים גדולים, קווי ייצור ארוכים, ופועלים שעומדים שעות ליד מכונות גדולות. למי שלא חי את עולם התעשייה, ייתכן מאוד שצ’ארלי צ’אפלין מסתובב בין גלגלי השיניים של מכונת הענק נצרב בתודעה כתמונה מייצגת לעולם התעשייה. הדימוי הזה נכון במקצת, עולם התעשייה הוא באמת איטי ומסורבל, אבל בשנים האחרונות גם עליו עולמות האינטרנט וטכנולוגיות המידע משפיעים ובעקבותיהם הוא עומד להשתנות מקצה לקצה.

יש כאלה שמכנים זאת המהפכה התעשייתית הרביעית. למעשה זהו רק שם מוצלח שהעניקה ממשלת גרמניה ליוזמת הקדמה התעשייתית שלה. אחריה קמו יוזמות נוספות, כמו יוזמת "תעשיית העתיד" של ממשלת צרפת וחברת הענק דאסו סיסטמס. אבל למרות השם המרשים, למעשה קדמו למהפכה התעשייתית רק שתי מהפכות – ושתיהן היו במרחק 100 שנים מהמהפכה הנוכחית – שימוש במכונות אריגה אי שם במאה ה- 18, והמפעל של הנרי פורד שהציג לעולם את פס הייצור (כמו שאמרנו – התעשייה זזה לאט).

המהפכה התעשייתית החדשה של המאה ה- 21, שמה על הכוונת את הפיכת הייצור לגמיש מאי פעם. דוגמא אחת שממחישה זאת היא שפעם, כדי לייצר מוצר, היה צורך לעבוד על עשרות אבי טיפוס במעבדה או בסדנא. המהנדסים היו מתכננים, משרטטים, ואז בונים דגמים ראשוניים כדי לראות אם התכנון שלהם מוצלח. כיום, ברגע שכל התכנון נמצא במחשב, אין בעיה לבחון כבר במחשב האם התכנון מוצלח, אין בעיה גם למספר מעצבים לעבוד במשותף על מודל אחד ולעשות בו שינויים ועדכונים בקלות בזמן אמת. אבל זאת רק ההתחלה. ברגע שכל הנתונים על המוצר נמצאים במחשב, אפשר להתחיל לשכפל מוצרים ולעדכן אותם במהירות מדהימה. לדוגמא, אם יצרן של כלי מטבח מתכנן כוס יין בעיצוב חדש, ופתאום מתברר שלקוחות רוצים כוס עם רגל שונה – אז הזמן להחליף רגל לכוס אורכת שבריר מהזמן שזה היה אורך בעבר. עכשיו ניקח זאת לתרחיש קיצוני – כל לקוח רוצה כוס מעט שונה – גם זאת ניתן לספק. חלק מכך בזכות העובדה שהזמן שלוקח להעביר את תכנון המוצר למכונת הייצור מתקצר משמעותית – כי גם המכונות הופכות להיות "חכמות".

עידן של מכונות חכמות

החזון מהמדע הבדיוני בו רובוטים פועלים באופן עצמאי נראה עוד רחוק, אבל המכונות שפעלו במפעלים במאות השנים האחרונות מפנות מקום לדור חדש של מיכון. לא עוד מכונות טיפשות שיודעות לעשות דבר אחד בלבד. המכונות החדשות יודעות להתאים את עצמן לדרישות שונות, ובמהירות. כדי להמחיש, אם פעם כדי להדפיס עיתון היה צריך ליצור תבניות בדיל להדפסה המונית, כיום הדפוס הדיגיטלי המודרני מאפשר להדפיס כמויות קטנות של עיתונים ואף לשנות כל אחד מהם לפי הצורך – לדוגמא להוסיף את שם הנמען בדפוס. גם המכונות החדשות הן דינאמיות – דבר שמאפשר, לדוגמא, לנייק להציע לכל אדם לעצב בעצמו את הנעל שלו באתר האינטרנט שלה.

טכנולוגיות חיתוך בלייזר היא דוגמא מובהקת לטכנולוגיה שהשתלבה בצורה מצוינת עם עידן המידע. חיתוך בלייזר קיים כבר משנות ה- 60 של המאה הקודמת. באותה תקופה העוצמה והדיוק של הלייזר שימשו לצורך חיתוך יהלומים. לאחר מכן, הטכנולוגיה אומצה בתעשייה הכבדה כדי לחתוך מתכות לייצור מטוסים וכלי נשק אחרים. אך כאשר החל עידן המחשוב, הדיוק של הלייזר יחד עם האפשרות לתכנת אותו במהירות לחיתוך שונה בכל פעם הפכו אותו לכלי עוצמתי בתעשיות רבות. לדוגמא, בתעשיית האופנה הוא אומץ על ידי מעצבים כדי לחתוך בקלות דגמים ראשוניים. לאחר מכן הם גילו שלחיתוך בלייזר יש עוד יתרון, הוא צורב את קצבות החיתוך וחוסך את הצורך לבצע תפירה במקום החיתוך. דוגמא נוספת היא בתעשייה הרפואית, שם יש צורך בדיוק רב, ולעיתים בהתאמה אישית של מוצרים למטופלים- דבר שהחיתוך בלייזר מאפשר. בהדרגה כל התעשיות מאמצות את היתרונות של העברת פקודות חיתוך ישירות למכונה, ואפשרויות התאמה אישית – בתעשיית האלקטרוניקה, פרזול, אמצעי עיצוב בעץ או במתכת, דגמים לאדריכלים ועוד.

המכונות החכמות בחיי היום יום

המהפכה התעשייתית הרביעית אינה רק מנת חלקם של מהנדסים, אדריכלים ומעצבי אופנה. בקרוב היא תשפיע באופן ישיר על החיים של כל אחד מאתנו. היכולת להעביר פקודות למכונות מכל מחשב יחד עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות ייצור מזערי – כגון מדפסות תלת מימד וחיתוך בלייזר – עומדות להפוך כל אחד מאתנו ליצרן קטן (מיקרו יצרן). כבר כיום אנשים יכולים לרכוש מדפסת תלת מימד ולהדפיס בביתם צלחת, מברג או בורג ואפילו אקדח– לפי הצורך. זה עדיין לא משתלם, אבל זה רק עניין של זמן עד שכולנו נוכל לקטוף מהמדפסת הביתית שלנו את כל מה שאנחנו צריכים – האם המהפכה החדשה תכניס אותנו לגן העדן החדש?
למידע בנושא טיפים לחסכון בזמן ועלויות של חיתוך בלייזר כנסו לכאן