לדברי הבעל, הוא סבר כל העת כי הוא חותם על הסכם לשלום בית, לפיו הוא ואשתו נכנסים לתקופת ניסיון של שנתיים ובמהלכה הם יבחנו את מערכת היחסים שלהם.
אך כשעתיים לאחר שנחתם ההסכם בין הצדדים, התקשרה האישה אל הבעל משדה התעופה, והודיעה לו כי היא נוטלת את הילדים עמה לארה"ב, שם מתגוררים הוריה ואחיה.
בצר לו, פנה הבעל אל עו"ד דפנה זיס, העוסקת בדיני משפחה בינלאומיים, ובסכסוכי גירושין המתנהלים בישראל ובארה"ב.
לדברי עו"ד זיס, הבעל שסבר לתומו כי הוא חותם על הסכם לשלום בית המאפשר לצדדים "לעבוד" על "שלום הבית" במשך שנתיים תמימות בטרם יוכל מי מהם לפתוח בהליכי גירושין, חתם למעשה ומבלי לשים לב, על ‘הסכם לשלום בית ולחלופין גירושין’, נוהל מוכר בדיני משפחה. לדבריה, ההסכם הייחודי מאפשר למעשה לכל אחד מבני הזוג להודיע לרעהו על ‘שבירת כלים’ מידית, ולכפות גירושין. "למעשה ההסכם עליו חתם הבעל בלי משים – מהווה הסכם גירושין לכל דבר שיכל להיכנס לתוקפו מייד לאחר שנחתם",אומרת עו"ד זיס.
הבעל ההמום, שהיה בטוח כי חתם על הסכם לשלום בית שהקציב לצדדים שנתיים משותפות, חשש מהניתוק הפתאומי מילדיו, נסע בעקבות אשתו וילדיו לארה"ב במטרה לחיות שם איתם. למרבה תדהמתו, בשנית, אשתו גירשה אותו לבית מלון סמוך. לאחר מספר שבועות שכנע הבעל את האישה כי ייטב לבתם הבכורה אם תצטרף אליו ותשוב לישראל, אך אז נודע לו כי האישה הגישה נגדו תביעה לגירושין ולחלוקת רכוש בארה"ב, שם מחזיקים השניים נכסי נדל"ן, תוך התעלמות מוחלטת מההסכם לשלום בית ולחילופין לגירושין עליו חתמה בישראל.
בתגובה, הגישה עו"ד דפנה זיס בקשה להסרה על הסף של תביעת האישה, לבית המשפט בארה"ב – בטענה כי ההסכם שנחתם בין בני הזוג הוא הסכם גירושין לכל דבר, הקובע בין השאר שכל העניינים שבמחלוקת בין הצדדים – יידונו בביהמ"ש לענייני משפחה בישראל ולפיכך בית המשפט שבארה"ב נטול סמכות לדון בתביעה. במקביל, הגישה עו"ד דפנה זיס תביעה לחלוקת הרכוש בישראל על בסיס ההסכם שנחתם על ידי הצדדים לשלום בית ולחילופין לגירושין, הקובע בין היתר את סמכות השיפוט בישראל.
בימים אלה אמור להכריע בית המשפט בארה"ב האם לדון בתביעת הגירושין אותה הגישה האישה, או שהסמכות לדון בסכסוך בין הצדדים נתונה לבית המשפט בישראל.
בני הזוג, יהודים בעלי אזרחות אמריקאית, הכירו בניו יורק, ונישאו זה לזו בישראל. הבעל, יוצר ואמן ברמ"ח אבריו, סובל מילדות מהפרעות קשות של קשב וריכוז (ADHD) אך בשל עיסוקו כאמן, הדבר לא פגם בהצלחתו הכלכלית.
האישה שרצתה למנוע מהבן הבכור להתגייס לצבא, החלה ללחוץ על הבעל להסכים למעבר של כל המשפחה לארה"ב. הבעל התנגד, במיוחד לאור העובדה ששאר בני המשפחה עשו חייל בישראל, הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. בשל כך, החלה האישה להתרחק מהבעל ואף איימה עליו בגירושים – דבר שהוביל למשבר חריף ביחסיהם.
לפני מספר חודשים החלו הצדדים בהליך גישור, אשר בסיומו חתמו על הסכם לשלום בית ולחילופין לגירושין. לדברי עו"ד דפנה זיס, מי שאינו מצוי בדיני משפחה לא תמיד מבין את משמעות ההסכם והלכותיו – אך למעשה מדובר בהסכם גירושין מותנה לכל דבר, אותו יכולים להפעיל שני בני הזוג מתי שהם רוצים – ובכך לכפות גירושין.
בהסכם שנחתם נקבע כי הצדדים יבדקו את יחסיהם במהלך השנתיים הקרובות, ולאחר מכן יחליטו אם ברצונם להמשיך לחיות כזוג. בנוסף, הסדיר ההסכם את כל העניינים הכרוכים בתקופת שלום הבית, וכן את כל העניינים הכרוכים במקרה של גירושים – לרבות החזקת הילדים ומזונותיהם, מזונות אישה, מגורי הצדדים והילדים, הסדרי ראייה וענייני רכוש.
לדברי עו"ד דפנה זיס, מאחר ששפת האם של האישה היא אנגלית, התנהל הגישור בעברית ובאנגלית לסירוגין. ההסכם, שתורגם לאנגלית על ידי נוטריון, נחתם גם בגרסתו האנגלית הן על ידי האישה והן על ידי הגבר. לדברי עו"ד זיס, הפרעת הקשב והריכוז החמורה ממנה סובל הגבר, פוגעת, בין השאר, ביכולת שלו לקרוא טקסטים ארוכים ולהבינם. "על כן סבר הגבר לתומו, כי ההסכם שנחתם בין הצדדים הוא הסכם לשלום בית, המאפשר לצדדים לפחות שנתיים לבחינת יחסיהם בטרם שמי מהם יוכל לדרוש גירושין כשלמעשה ההסכם הוא הסכם גירושין מותנה לכל דבר – עובדה שנוצלה היטב על ידי האישה" אומרת עו"ד זיס.
ואכן, חרף ההסכמה לבחון את טיב היחסים ביניהם, ומיד לאחר החתימה על ההסכם, טסה האישה עם הילדים בבהילות לארה"ב, כשהיא משאירה את הבעל לבדו בישראל.
בשל אי הבנת הסיטואציה, ובשל רצונו להיות קרוב לילדיו ולאשתו, מיהר הגבר לארוז את חפציו, וכעבור כחודש הצטרף אל המשפחה בארה"ב.
אך לתדהמתו הרבה, ביום בו הגיע לבית האישה והילדים, האישה דרשה מהבעל שיצא מהבית ויתגורר בבית מלון, תוך שהודיעה לו על רצונה החד משמעי להתגרש. לדברי עו"ד זיס, בלית ברירה, עבר הגבר להתגורר בבית מלון.
בשהותו בארה"ב הבחין הגבר, כי אחת הבנות נמצאת במצוקה רבה, מסרבת ללכת לבית הספר התיכון, מתבודדת וסובלת מדיכאון קשה.
"האישה מצדה היתה מרוכזת אך ורק בעצמה, וגילתה קוצר רוח משווע כלפי הקשיים שגילתה הנערה", אומרת עו"ד דפנה זיס. "כך, הלך והתדרדר מצבה של הנערה, אשר הביעה שוב ושוב את רצונה לחזור לישראל, ולשוב אל בית הספר ואל חבריה בארץ. "האישה, אשר ראתה בנערה מעמסה מיותרת ולא הצליחה להתמודד עם קשיי ההתאקלמות שגילתה – הסכימה כי הנערה תחזור לארץ עם אביה", אומרת עו"ד זיס. האישה אף חתמה בכתב ידה על מסמך המאשר זאת.
כך, שבו הגבר ובתו לארץ, ואכן מצבה של הנערה השתפר משמעותית: היא החלה ללכת לבית הספר מדי יום והפכה מעורה חברתית. אך עוד בטרם הספיק האב לשכור עבורו ועבור בתו דירה בישראל ולארגן את חייו מחדש, נודע לו לתדהמתו, כי האישה פתחה נגדו תיק גירושין בארה"ב. בכתב התביעה שהגישה נגדו לחלוקת רכוש, למזונות ילדים ולמשמורת.
לדברי עו"ד זיס, האישה נמנעה מציון העובדה, כי הצדדים חתמו בישראל על הסכם לשלום בית ולחילופין לגירושין – המסדיר את העניינים הללו. בלית ברירה פנה הגבר לעו"ד דפנה זיס, אשר הגישה החודש לבית המשפט בקשה למחיקה על הסף של כתב התביעה לגירושין אותו הגישה האישה, בטענה לחוסר סמכות בהגשת התביעה, וזאת לאור ההסכם שכבר נחתם בין הצדדים בישראל, אותו הסכם לשלום בית ולחלופין גירושין שהאישה ניצלה בחוסר תום לב ורק שעות לאחר החתימה עליו טסה עם הילדים לארה"ב. "היחסים הרכושיים בין הצדדים הוסדרו ונקבעו ביניהם בהסכמה, בכתב ובחתימת ידם", אומרת עו"ד זיס. "זאת, מרצונם החופשי, ללא לחץ או כפיה, ולאחר שתוכן ההסכם הוסבר להם כך שהבינו אותו ואת משמעותו".
התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.
