כולם יודעים לאן יכול להדרדר ויכוח על חניה אבל אין ספק שהתקרית הבאה חצתה כל קו אדום: הנאשם הורשע השבוע בבית המשפט למרות שהארוע עצמו אירע בשנת 2011 ברחוב חנקין 1 בהוד השרון.
הנאשם הגיע לרחבת הכניסה של צ. ס. בעל העסק שהתלונן נגדו עם המונית בה נהג, החנה את הרכב בקרבת הסחורה המוצגת מחוץ לעסק, תוך שהוא חוסם את הכניסה.
לאחר שאמר לו הנאשם כי הוא הולך לדואר, ביקש המתלונן מהנאשם להזיז את הרכב, הואיל ומדובר בחניה פרטית ולא ציבורית, הנאשם אמר לו כי הוא הולך לדואר, סירב להזיז את הרכב, יצא מהרכב, והלך לכיוון הדואר.
משפנה אליו המתלונן בשנית והתרעם על התנהגותו של הנאשם- החל הנאשם מקלל ומאיים כי "יראה לו מי הוא" וכי "הוא לא יודע עם מי הוא מתעסק", התקרב למתלונן, נגח בו עם ראשו בפיו, בשפתיים, נתן לו אגרוף בבטנו, וירק עליו
עד התביעה ב. מאבטח בגן הילדים הסמוך למקום האירוע, שמע צעקות, וכשהתקרב למקום ראה את המתלונן והנאשם מתעמתים מילולית, בהמשך, ראה את הנאשם יורק על המתלונן ונוגח בו.
הנאשם טען בבית המשפט:" אני יודע שליד הדואר ..זה מקום ציבורי, אני גם וידאתי את זה קודם בעירייה, כי אני יודע שהוא השתלט על המקום באלימות. אז הלכתי ונכנסתי עם המונית בהנחה וידעתי שהוא יתנגד, כי היו לו שם מלא דברים בחוץ, הוא השתלט על החניה, אז התחלתי לצלם את המרכולת שלו בחוץ ואת הכיסא שחסם בכוונה את הכניסה כדי שלא יכנסו מכוניות לחניה…כשהתחלתי לצלם את מרכולתו הוא התחיל לכעוס מאוד מאוד וביקש ממני להזיז את המונית, לא הסכמתי וטענתי שזו חניה ציבורית. יתרה מזו צלצלתי למוקד 108 וביקשתי שיבוא פקח מהעירייה כי יש פה השתלטות באלימות על שטח ציבורי, כי זה קומם אותי"
דברים אלה מעידים על הנאשם כאלף עדים כי פעל מתוך התרסה והתגרות מכוונת במתלונן, ולא "נקלע" לאזור כעובר אורח תמים.
דברים אלה, בד בבד עם עדותו שלו בדבר פעילותו הענפה בעירייה על מנת למגר את מעשיו של המתלונן במקום, מהווים את הרקע והמניע המובהק להתנהלותו האלימה של הנאשם כלפי מתלונן זה דווקא, בגין סוגיית החניה במקום.
על רקע זה אף מתיישבת גרסתו של המתלונן עם תגובתו האלימה של הנאשם כלפיו, עת ביקש שיזיז את רכבו, הואיל ומדובר בנקודת תורפה המטרידה את הנאשם ומדירה שינה מעיניו.
יצויין כי נסח הטאבו של מקום האירוע מעלה כי מדובר בשטח בבעלות פרטית ולא שטח עירוני וכן העברת הזרקור לעניין זה בתיק דנן, רק חידדה כאמור את סוגיית המניע של הנאשם לפעול באלימות כלפי המתלונן בנסיבות אלה.
השופטת נאוה בכור:"תיק זה אינו חף ממחדלי חקירה, אולם אלה אינם מחדלים מהותיים שיש בהם כדי לשנות מהכרעת הדין. יש לציין כי מדובר בתיק שנסגר ונפתח מחדש לאחר הגשת ערר. עדותו הקוהרנטית והסדורה של המתלונן, המתיישבת רובה ככולה עם גרסתו של עד אובייקטיבי שנכח במקום, והתעודות הרפואיות בסמוך לאירוע- יש באלו כדי להוות תשתית ראייתית מספיקה בנסיבות אלה כדי להוכיח אשמתו של הנאשם ברמה הנדרשת בפלילים".
גזר הדין יינתן בימים הקרובים.
.jpg)
