שמחה גולד אומנית (צירת פסלת) סיימה לימודי עיצוב אופנה, אמנות ועברה סדנאות לפיסול בעיסת ניר ותחריט
במהלך השנים עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובחול.

בתערוכה מוצגים סימנים שנבחרו על פי צורתם האסתטית, וגם על פי הקשר שבין צורתם לבין הצורה במציאות. רוב הסימנים שבחרנו הם פשוטים, היינו – מסמנים את צורת המוצג במציאות (כגון מחרשה) וגם סימנים מורכבים, הבנויים על הצורה הבסיסית בתוספת סימן זעיר, הנותן משמעות הקשורה לסימן הבסיסי, כגון "פה" המסומן ע"י הראש ובתוכו קווים המסייעים לייחד את המשמעות ל"פה".
חלקם נבחרו וצוירו בשלבי התפתחותם הצורנית הקדומה, וחלקם – בשלב התפתחותם הסופי – בצורתם היתדית.

קבוצה ראשונה של הסימנים הם אלה המבוססים על הציור הבסיסי של ‘ראש’ ובתוכו קווים זעירים לבידול משמעות קרובה לציור הבסיסי (כגון צורת ראש ובתוכו קווים זעירים לציין את המשמעות ‘פה’).

קבוצה שנייה – סימנים המציינים פעלים (כגון ‘למדוד’,’לאהוב’, ‘להכות’).
קבוצה שלישית – סימנים המציינים מוצגים/מושגים שונים (כגון: ‘מחרשה’ ועוד)
ובמקום הרביעי מצויים סימני מושגים בהתפתחותם (כגון: ‘לא’/’אין’, ‘להיות גבוה’ ועוד).

מבחינה היסטורית, באמצע האלף השני החל להתפתח בצפון סיני ובאוגרית, הכתב האלפביתי, שהיה בן 31 סימנים, כשכל סימן מסמל עיצור (הגה) מהעיצורים של הלשון, ולאחר מכן פותחו כתבים אלפביתיים במקומות נוספים באזורנו. הכתב האלפביתי תפס בהדרגה את מקומו של הכתב היתידי, אשר שרד עד המאה הראשונה לספירה ואז – עבר מן העולם.
המרתק בהתבוננות בכתב המסופוטמי הוא הצורה שבחרו בה הסופרים הקדמונים לציין מילים מכל הסוגים: מילים המציינות שמות עצם מוחשיים, כגון כלים וחפצים מהריאליה, ולעומת זאת מילים המציינות מושגים מופשטים כגון: ‘סוד’, ורגשות כמו ‘אהבה’, ‘רחמים’, ועוד.
בתערוכה זו היוצרות ראו לעצמן חירות לעבד חלק מהסימנים על פי הדמיון , כאשר הצורה המקורית היא תשתית בלבד. אין כאן כל כוונה ללמד את סימני הכתב המסופוטמיים. הם משמשים אותנו להשראה בלבד – צורנית ותוכנית.

יועץ: פרופ’ יעקב קליין, אוצרת: ד"ר נאווה סביליה-שדה

התערוכה תתקיים בתאריך 25/6/2015 בשעה 1900 ביד לבנים הוד השרון וכל ההכנסות מעבודות הצבע של הגברת שמחה גולד לטובת מחקר הפרקינסון.