במהלך קרב קשה שהתפתח במחנה הפליטים בג’נין, חבר רס”ל מנשה לשאר הכוח שהיה נתון תחת אש וסבל מנפגעים. רס”ל מנשה חיפה על פינוי הפצועים, כשהוא יורה מנשקו האישי מעמדה נחותה, שנשלטה באש כבדה של האויב. כאשר סיים לחפות, הצטרף רס”ל מנשה לכוח חילוץ הנפגעים, ובאירוע זה נפגע ונהרג. רס”ל מנשה הפגין בלחימתו דבקות במשימה תוך חירוף נפש, אומץ לב, רעות ומסירות גדולה לחבריו. על כך הוענק לו אות ציון לשבח מטעם אלוף פיקוד המרכז. יוני 2002.
אמו רחל כתבה לו היום:"בן יקר שלי… אני סופרת השעות הדקות …בשעה 20:00 כל עם ישראל יעמוד דקת דומיה … אנחנו דוממים בלב כבר 13 שנים….אני מצדיעה לך ילד שלי תמיד תשאר הילד שלי… בורא עולם העניק אותך ל 22 שנים…אני גאה בך ילד שלי ….שהיתה לי הזכות לגדל לחנך לאהוב לחבק 22 שנים …עודני אוהבת למרות שאין לי אפשרות לחבק… בהזדמנות זו אני מחבקת את כל האימהות השכולות האבות האחים הילדים….גאה בך ילד שלי …אמא".
בכל יום זיכרון, זו השנה הרביעית, שמשפחת חבה מארחת צעירים מדרום אמריקה בשיתוף מכבי עולמי.
מדובר ב-40 צעירים וצעירות המגיעים לבית המשפחה, שומעים את סיפור הגבורה על מנשה וצופים בקליפים שעשו לזכרו. הם שואלים שאלות, לפעמים שאלות קשות ולא מבינים איך בני המשפחה ממשיכים בכל זאת. מסבירים להם שאלו ערכים שמנש גדל עליהם ומדינת ישראל היא המדינה שלנו, אין לנו ארץ אחרת.
בעוד כשעתיים נצעד ברגל לאנדרטה, הצעירים קוראים תהילים שם, שרים התקווה.
ההנצחה של מנשה זו הצוואה שאבא אמנון האהוב זכרונו לברכה השאיר, שנמשיך במסורת שהשאיר לאורך שנים.
