שני העשורים האחרונים הביאו עימם התפתחות טכנולוגית שלצידה גם התפתחות משמעותית בתחום מאגרי המידע הזמינים בכל תחום העולה על הדעת. כמורה, ברור מעל לכל ספק כי המידענות חשובה היום יותר מבעבר במיוחד בגלל הצורך בכלים ובמיומנויות על מנת לבקר ולסנן מידע איכותי מתוך ים של מידע המצוי ברשת.
כמי שעוסקת בחינוך והמפגש עם מידענות בקרב תלמידים קרוב לליבי, בחרתי השבוע לראיין לפורטל השרון פוסט, את ד"ר ענת קלומל, מידענית מומחית, חברת מועצת העיר כפר סבא וחברה בוועדת החינוך בעיר.
המידע הזמין החשוף לכל, ולעיתים גם ללא בקרה, יש בו כדי להועיל ולהעשיר מצד אחד, ויש בו גם כוח להזיק. כיצד ניתן לדעתך לחנך תלמידים לביקורתיות ולהכשירם להשתמש בתבונה בים המידע אליו הם נחשפים ?
כמידענית מומחית העוסקת בהכשרה מקצועית וגם מעבירה הרצאות למורים כחלק מהשתלמויות , אני מקפידה לחשוף אותם לסוגים השונים של המידע המצוי ברשת. חשיבה ביקורתית ודיגיטלית שלובות זה בזה כיום, ונדרשת מהתלמידים לרכוש מיומנויות אוריינות דיגיטלית כדי להבין את המידעים שמגיעים אליהם ממקורות מידע שונים. בבית ספר חוששים מכך שהתלמידים ישתמשו בויקיפדיה, אך הוא בהחלט מהווה מקור איכותי מאוד – אנציקלופדיה המבוססת על חוכמת ההמונים, אך מחוסר ידע הם אינם מלמדים אותם את הפרמטרים להערכת ערכים בויקפדיה. מעבר לזה, תלמידים נחשפים גם למידע שמגיע מרשתות חברתיות. הצעירים אוהדים במיוחד את האינסטיגראם . גם שם צריך לדעת להעריך את המידע שמוצג בתמונות על ידי מובילי דעה וסלב כאלו ואחרים. בהתאם לכך, אני מציעה לשלב בבית ספר הוראה לחשיבה ביקורתית על מידע וסביבת המידע בו מוצג המידע להתחיל ברמה של חיפוש מידע במנוע חיפוש גוגל.
החשש הגדול ממידע מזיק, הוא כמו שחרדים חוששים מחילוניות. איננו יכולים לכסות לילדים את העיניים שיילכו ישר כמו סוסים. אנחנו צריכים ללמד אותם ואפילו לחנך אותם כיצד לבחון באופן ביקורתי את סוגי המידע מאתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, עיתונות וספרים.
את גם עוסקת בתחום של מודיעין עיסקי. נשמע לי קצת כמו לעבוד בחברת חקירות. כיצד ניתן להשתמש במידע לקבלת החלטות אסטרטגיות בחברה או בעסק ?
מחקר הדוקטורט שלי עסק בתהליכי העבודה משלב חיפוש המידע, המידענות לשלב המחקר – מודיעין עסקי תחרותי. חברות עסקיות הנאלצות לקבל החלטות אסטרטגיות וטקטיות, צריכות לשלב בתהליכי העבודה שלהם פונקציה מסודרת, גם אם במשרה חלקית, משרת איסוף מסודר של המידע ממקורות מידע מגוונים. חברות עסקיות עוקבות אחר המתחרים שלהן ועל ידי יצירת פרופילאות הם יכולים לקבל מידע נרחב וברור יותר על פעילות המתחרים. לאחר איסוף המידע ניתן לנתח את המידע על פי מודלים עסקיים הנפוצים ונלמדים היום בחוגים למנהל עסקים. ניתוח המידע יסייע למקבלי ההחלטות לקבל החלטות באופן מיטבי ואיכותי יותר, מבוסס מידע ולא מתוך תחושת בטן או ההיכרות של המנהלים עם השוק בו הם פועלים. לפעמים במחקר המודיעין שמים לב למידע שיכול להביא לשינוי ולסייע בקבלת החלטות באופן מושכל. כפי הנראה מיומנויות מידעניות הן הכרחיות בחיים ובעולם העסקים. כדי שתלמידים בסיום לימודיהם יכולו להשתלב במעגל העבודה או להיות יזמים חדשניים , הם צריכים לרכוש מיומנויות של איסוף מידע, עיבוד מידע ואפילו ניתוח המידע. בעבודתי אני מרצה בחברות עסקיות ומשרדי ממשלה ומשכנעת את העובדים להיות ל"עובדי ידע", כלומר, הידע הופך להיות מרכיב משמעותי להצלחה בתפקיד.
עבודתי כמידענית עבור חברות עסקיות אינה עבודת חקירות, אלא איסוף מידע המתבצע מרשת האינטרנט ומאגרי מידע מקצועיים. מסתבר שכיום גם חברות עסקיות יכולות לאסוף מידע רב מהרשת על פעילות המתחרים שלהן ואינן נזקקות לחוקר פרטי שיאסוף עבורם מידע מהפחים. יחד עם זאת, הדרישות מהמידענים הן לנתח את המידע ולהפיק דו"חות עבור צרכי המידע.
אוסיף ואומר בהקשר של חינוך תלמידים, שקיים צורך ממשי ללמד לכתוב דו"חות ארוכים וכן דו"חות קצרים ואפילו לתרגל את הכתיבה ברשתות החברתיות כטוויטר שבו מוגבלים ל – 160 תווים. היכולת לתקצר מידע היא מיומנות לא קלה וחשוב לתרגל אותה וללמוד כיצד לפתח את יכולת ההבעה בכתב באופן מקוון .
העיר כפר סבא גדלה, והרבה משפחות צעירות מגיעות לעיר. בתי ספר חדשים וגני ילדים רבים נפתחו בשנים האחרונות. כחברה במועצת העיר ובוועדת החינוך, כיצד נערכה העיר מבחינת מערכת החינוך וחיי הקהילה לקליטת כל התושבים החדשים ?
אני חברת מועצה מטעם סיעת תפו"ח ואנו באופוזיציה. לצערי עיריית כפר סבא לא התכוננה כראוי לגידול המשמעותי במספר התלמידים בעיקר בבתי הספר היסודיים, ולכן נאלצו לבנות קומה שלישית בבית ספר דבורה עומר במהלך שנת הלימודים ובכך לפגוע בסביבת הלימודים .
כחברת מועצה אני מכהנת גם בועדת חינוך ואני דואגת לחינוך הדיגיטלי על ידי יצירת שיוויון במספר המחשבים בין בתי הספר בעיר, כלומר, בין בתי ספר בשכונות המזרחיות והשכונות הירוקות החדשות. אני מפעילה לחצים רבים להנגשת מידע לתלמידים ולהורים על ידי הקמת פורטל חינוך ראוי לעיר שיהיה כלוח מודעות ושיתוף הידע והפעילויות בין בתי ספר, כולל מערך סיוע לתלמידים באופן מקוון. בזכות הלחץ שלי כבר החלו להפעיל את הפורטל , אך עדיין לא בסטנדרט שאני מצפה לו ונראה לי שהמאבק שלי חיוני ביותר ועלי להמשיך ולהשקיע בו.
כמובן, שאני דואגת שכל פעילות שאני מציעה תבוא לידי ביטוי בתקציב העירוני, כולל תקציב העירייה לשנת 2017. אני גם דואגת לתקציב הספרייה העירונית ובודקת בכל שנה את ההשקעה ברכישת ספרים דיגיטליים ומחשוב לנוחות התושבים.
תקציב החינוך מהווה כ – 44% מהתקציב הכולל – יותר מ – 300 מיליון ש"ח. לצערי התקציב של המחשוב הכולל של העירייה לא עלה בשלוש שנים האחרונות. אני משקיעה מאמצים בלמידת המגמות בעולם בהפיכת הערים לחכמות ואני בעלת פורטל "יוצרים ערים חכמות בישראל" בו אני מעדכנת בכל הטכנולוגיות החדשנות בארץ ובעולם ומנסה להטמיע אותם בעיר שלי כפר סבא שאני מאוד אוהבת ומאמינה שיש לה פוטנציאל אדיר להוביל באיכות החיים בה.
אילו היית רשאית להגיש הצעת חוק לכנסת, איזו הצעת חוק היית מנסחת בתחום החינוך ?
אני מתמקדת כרגע בהצעת חוק לתשלום לחברי מועצה בארץ על עבודתם הציבורית שכיום נעשית בהתנדבות בלבד ומצריכה המון זמן על חשבון העבודה.
הייתי מגישה הצעת תוק הנוגעת להשקעות בצמצום הפערים החברתיים כדי שלכל התלמידים תהיה הזדמנות שווה. זהו נושא שמעסיק אותי גם בהיותי מורה להיסטוריה ומגישה תלמידי תיכון לבגרות לפני 15 שנה.
תוכלי להתמקד קצת יותר בהצעת החוק בתחום החינוך – דבר אחד שהוא מבחינתך בסדר עדיפות ?
הצעת חוק בתחום החינוך, בדומה להצעת חוק חינוך פיננסי 2016 , התשע"ז. לפי הצעת חוק זאת, השר יכין תכנית לימודים לחינוך פיננסי ולקידום אוריינות פיננסית בקרב תלמידים. כל תלמיד ישתתף בתכנית בשנות הלימודים בהתאם למספר השעות שייקבע. התוכנית תכלול מתן ידע וכלים על המערכת הכלכלית והסוציאלית של מדינת ישראל ועל שוק העבודה.
בדומה לזאת, גם להכין תוכנית אוריינות דיגיטלית שתכין את התלמידים לחיות במאה ה – 21 , כולל שימוש ברשתות חברתיות, באפליקציות ומיצוי היכולת לכתוב ולהנגיש מידע בנושאים שונים .
נראה כי כל הצעירים יודעים להשתמש בטלפונים חכמים, אך מסתבר שיש הרבה מה ללימוד על שימושים לצרכי לימודים ועבודה ועל כן יש להקנות מיומנויות דיגיטליות מגיל מאוד צעיר.
במידה ובאפשרותך לבחור בהצעת חוק אחת בלבד, מה בקדימות מבחינתך, מיומנויות דיגיטליות או חינוך פיננסי ?
בשלב זה נראה שחשוב יותר לספק חינוך פיננסי. סקר אוריינות פיננסית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך בשנת 2012 בחן את רמת הידע הפיננסי בישראל בהשוואה לממוצע במדינות החברות ב OECD-ומצא כי רמת האוריינות הפיננסית בישראל נמוכה מהממוצע במרבית הקטגוריות.
חלק מהפערים החברתיים והכלכליים נובעים מחוסר ידע בתחום הפיננסי. יחד עם זאת, צריך ללמד את התלמידים ללמוד באופן עצמאי איך לאתר את המידע הנדרש לקבלת החלטות פיננסיות ברשת האינטרנט. כמעט כל פעולה מחויבת שימוש במידע מרשת האינטרנט לצורך קבלת החלטות.
