העלאת הארנונה תעלה באופן חד את הוצאות הארנונה לעסקים. הנזק לעסקים עלול להיות בלתי הפיך ואף להביא לסגירתם. מדובר בין השאר על הערים: כפר סבא, ראש העין, פתח תקוה, רעננה, והוד השרון
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה אל ח"כ יאיר לפיד, שר האוצר, ואל ח"כ גדעון סער, שר הפנים, בדרישה לבטל את העלאות הארנונה שאושרו בשנת 2012 באמצעות מנגנון אישורים חריגים ב- 60 רשויות מקומיות. העלאות אלה אושרו על-ידי שר האוצר דאז, ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, ושר הפנים דאז, ח"כ אלי ישי. "אישורים חריגים אלה ניתנו בניגוד לתכלית המרכזית לחוק ההסדרים במשק המדינה שלא כדין ובניגוד לכללי מינהל תקין ולכן יש לבטלם" מציין לין.
חוק ההסדרים במשק המדינה, שנחקק לפני שנים רבות, יועד גם למנוע העלאות חריגות בארנונה המושתת על משקי הבית והמגזר העסקי. בהתאם לחוק זה נקבעה נוסחת עדכון ברורה ומחייבת, המאפשרת העלאה כללית של הארנונה לכל הרשויות המקומיות, וזאת גם באמצעות מקדם ההתייעלות המחייב את הרשויות המקומיות להתייעל. (נעיר כי בחוק ההסדרים האחרון בוטל מקדם ההתייעלות).
אולם, בחוק ניתנה גם אפשרות לרשויות המקומיות לקבל אישורים חריגים, מעבר להעלאה הכללית. האישור החריג מהותו כשמו, להיות חריג, במסגרת שיקולים מיוחדים המצדיקים מתן העלאה חריגה. אישור העלאה חריגה מחייב בדיקה עניינית וספציפית אם מתקיימים תנאים מיוחדים המצדיקים אישור העלאה זו מעבר לאישור שניתן לכלל הרשויות המקומיות.
לאישור החריג משמעות מיוחדת, שכן התוספת שניתנת במסגרתו מתקבעת והיא הבסיס לחישוב הארנונה הכללית, לרבות נוסחת העדכון בשנה הבאה. בפועל, רשויות מקומיות רבות משתמשות במנגנון זה בכדי להעלות את תעריף הארנונה מעבר למה שאושר, כך שלמעשה המנגנון הפך להיות ‘ריבית דריבית’.
התברר כי בשנת 2012 פעל משרד הפנים בניגוד קוטבי לאמור בחוק. בתגובה המקדמית של פרקליטות המדינה, מטעם שר האוצר ושר הפנים בבג"צ 4771/13 נאמר מפורשות: "במהלך שנת 2012, לאחר התייעצויות וחשיבה מחודשת, בוצע ביוזמת מנכ"ל משרד הפנים ועל דעת משרד האוצר, "פיילוט" שבמסגרתו ניתן בשנת 2012 אישור אוטומטי לבקשות להעלאת תעריף הארנונה לסיווגים שאינם למגורים, ובלבד ששיעור ההעלאה המבוקש (מעבר לעדכון האוטומטי) אינו עולה על 15%, ובכל מקרה לא יעלה התעריף המתקבל מעל לתעריף המרבי הקבוע בתקנות"
לדברי לין, "מדובר במתן אישור גורף סיטונאי ללא פחות מ- 60 רשויות מקומיות בלי שהשרים הפעילו את שיקול הדעת המחויב מהם, על פי חוק וכללי מינהל תקינים ובסיסיים. השרים לא ניתחו את התשתית העובדתית הרלוונטית כדי להצדיק מתן אישור חריג כנדרש מהם. ובשפה פשוטה, נוסף נדבך רוחבי על גב העלאה הכללית שאושרה על פי חוק"
"בכל המקרים האלה האישור החריג חל על המגזר העסקי, ומשמעותו עלייה חדה בהוצאות הארנונה לעסקים, כשהנזק לעסקים הוא לעיתים בלתי הפיך ואף עלול להביא לסגירת עסקים"
אוריאל לין דרש מהשרים כי יפעילו את סמכותם החוקית ויורו על ביטול רטרואקטיבי של כל האישורים החריגים שניתנו במסגרת הפיילוט בשנת 2012. "במסגרת מדיניות הממשלה השואפת כיום לבלום את העלייה ביוקר המחיה ולצמצם את העלויות המושתות על המגזר העסקי על מנת שלא לפגוע בכושר התחרות של הייצוא הישראלי, אני מבקש בדחיפות, כי תפעילו את סמכותכם ותורו על ביטול רטרואקטיבי של כל האישורים החריגים. אין כל ספק שביטול ההחלטה חייב למצוא מקומו בצווי הארנונה בשנת 2014, העומדת בפתח".
