הזרעים ישלחו לבנק הזרעים העולמי בלונדון בקיו גרדן, שם יקפיאו אותם במינוס 20 מעלות למען הדורות הבאים
שיתוף פעולה מבורך בין מכון וולקן למגמה למנהיגות ירוקה בכפר הירוק החל בימים אלה בשתילת צמחים שחשובים לתועלת האנושות בחמש ערוגות מחקר על ידי תלמידי הכפר הירוק.

הזרעים שיפיצו השתילים יאספו, יעברו ניקוי וייבוש וישלחו ללונדון ויוקפאו במקרר מוגן במרתפי בנק "הגנים" העולמי לצמחים. כך ינצלו צמחי ארצינו בכל קטסטרופה אפשרית.

רוני שושן, ראש אגף אקולוגיה בכפר הירוק: "פעילות התלמידים תבטיח ריבוי, השבחה ואיסוף בכמויות שקשה לאסוף בשדה הבר. הפניה של "בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל" במכון וולקני, המימון של רשות הטבע והגנים, שעמם צברנו נסיון בהשבחה ושימור צמחי בר "אדומים". ניצול שטחים חקלאיים שאיבדו איכותם כשדה בר, והפיכתם חזרה לשדה פרחי בר פורח. מזה חמש שנים בעונה, התלמידים אוספים את הזרעים וחלקם נמכרים לרשויות להפצה בגנים ציבוריים בשפלה. חשיבות חינוכית: כל הפרויקטים כולל פרוייקט הגנים, מאפשרים לתלמידי הכפר לקחת חלק מעשי במחקריים חשובים עכשוויים".

מכון וולקן ישלח ללונדון מגוון זרעים של צמחי ארץ ישראל, שהמוכר בהם הוא: "אם החיטה", הצמח ממנו פותחו זני חיטה שמשמשים אותנו היום. הצמח נמצא לפני כמאה שנה על ידי החוקר אהרון אהרונסון. עד לפני כ- 100 שנים חיפשו חוקרים מארצות שונות את חיטת הבר, שממנה טופחה חיטת הלחם התרבותית. חוקרים אלה שיערו שמולדת החיטה היא באזור שלנו, מפני שתנאי הסביבה מתאימים לגידול דגני בר. אך חיפושים של שנים רבות לא עלו יפה.  ואכן, חיטת הבר נמצאה באזור שלנו. זיהה אותה אהרן אהרנסון בשנת 1906 ליד ראש פינה שבגליל, וקרא לה בשם אֵם החיטה.

בית הספר של הכפר הירוק הוא בחסות משרד החינוך האגף לחינוך התישבותי. הוא מונה 2000 תלמידים מהם 400 תלמידי פנימיה.

בצילום: תהליך השתילה