מסך העשן של מדורות ל”ג בעומר פג כבר ונישא ברוח הקלילה. מה שלא פג זוהי הרגשת הבושה, משריפת דמותו של יאיר לפיד במדורות בטבריה
 
בילדותי שרפנו בובת עץ של היטלר, עם ילדינו הקטנים שרפנו את נאצר.

במדורות יותר " דתיות" שרפו את המן הרשע. כולם נתפסו כאויבי היהדות, הציונות, ועם ישראל. יאיר לפיד הוא אחד מאיתנו , נחמד וציוני, אוהב עמו ומולדתו. לא בחרתי בו ואף איני נלהב מהדרך בה הוא מנהל את משרד האוצר, אבל הוא נבחר דימוקרטית ובדרכו משרת ציבור נאמן וחרוץ.

העלאתו למדורת השנאה, הינה מהדורה מתועבת מתג המחיר ומצביעה על אובדן הדרך, הערכים, וגם הכבוד הלאומי. אני מקשר את הארוע המחפיר הזה לשירו של נתן אלתרמן, מתוך "מכות מצריים": "ויבוא אספסוף הפלך, וקולר התליה בידו- לתיתו בשרים ומלך ולהסירו מעל עצמו"
סורו מאיתנו בני החושך והבערות.

שלכם,
עמירם מילר
חבר מועצת העיר בכפר סבא