“כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור”[דברים כ’ 19]
אף בשעת מלחמה ומצור מצווה התורה על שמירת הטבע."שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך,להתייסר בייסורי רעב וצמא,כאנשי העיר,למה תשחיתנו?"[רש"י].חיבה יתרה עולה במקורות היהדות לטבע ולצומח בארץ ישראל."בשעה שברא ה’ את אדם הראשון,נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו:ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן.כל מה שבראתי,בשבילך בראתי.
תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי,שאם קילקלת אין מי שיתקן אחריך"[קהלת רבה ז’,ד"ה].גן עדן היה מושלם מבחינה אקולוגית.בא האדם וקילקל את האיזון.על כך דרשו חז"ל:"ושוטים שקילקלו-עתידין ליתן את הדין"[עבודה זרה נ"ד, ע"ב].שמירת הטבע עולה גם מהלכות המסבירות רעייה,"אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל"[משנה,בבא קמא ז’].משום הפגיעה של הצאן בצמחי הארץ.
עם זאת,מותר לקצוץ אילנות הפוגעים בנוף העיר או מהווים מיטרד.האילנות זכו לברכה מיוחדת:"הרואה בריות נאות ומתוקנות ביותר , ואילנות טובות, מברך-שככה לו בעולמו"[רמב"ם,הלכות ברכות י’ י"ג].חז"ל למדו חובת נטיעה "אמר להם הקב"ה לישראל:אף על פי שתמצאו את הארץ מלאה כל טוב,לא תאמרו-נשב ולא ניטע, אלא כשם שנטעו אחרים לכם,כך היו נוטעים לבניכם"[ילקו"ש,קדושים תרט"ו].עם ישראל נמשל לעצים במקורות היהדות:"זית רענן יפה פרי תואר…"{ירמיהו י"א 16].האיש ההולך בדרך הישר "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו"[תהלים א’ 3].הקשר החיוני שבין האדם לצומח מתפרש בבראשית רבה,יג’-"כל האילנות להנאתן של בריות נבראו".[פרשה ארץ ישראלית]
