איך נדע מה מצב הביטחון העצמי ילדנו?
ביטחון עצמי הוא כמו עמוד השדרה של הנפש. זוהי תחושה כללית של מסוגלות, ושל ערך עצמי. ילד עם ביטחון עצמי גבוה יחוש את עצמו שייך וראוי לאהבה. או בשפת הילדים ‘מקובל’. ילד חסר ביטחון עצמי יחוש דחוי, ולא ראוי לאהבה. לא באמת שייך. מידת הביטחון העצמי של ילד מקרינה על מעמדו החברתי בכיתה, כמו נבואה שמגשימה את עצמה. הביטחון העצמי בילדות, הוא הבסיס, ממנו אחר כך אנו יוצאים גם לחיי חברה בוגרים. דבר המשפיע על השירות הצבאי, הקריירה, הזוגיות, המשפחה וכל שאר המפגשים שלנו עם קבוצות בחיינו.

הרגשות שלכם ההורים, עוברת לילד בצורה לא מודעת. כשילד נתפס על ידי הוריו כמנג’ס, מעיק, איטי או מאכזב- כך בדיוק הוא יתפוס את עצמו! כשהילד נתפס בעיניכם כאהוב, מתפתח, ראוי להשקעה, מעורר הערכה – זה מה שהוא יחשוב על עצמו.
לא נתן לזייף רגשות. כך שאם ילדכם מעורר בכם אהבה וגעגועים – זה המצב. אם הוא מעורר בכם עצבים, או גלים מתחלפים של אהבה ושנאה – יש צורך לעשות עבודה רגשית, זה ממש לא יחלוף מעצמו.

איך נדע מה מצב הביטחון העצמי ילדנו?

נתבונן על האספקטים הבאים בחייו:

מבחינה חברתית – האם הילד חש רצוי בחברה? האם יש לו עם לשחק בגן / בהפסקות?
דרגו את מצבו של הילד בין 0 כשהילד חש דחוי ובודד ובין 10 כשהוא חש שייך ורצוי.
מבחינה התנהגותית – האם הילד יודע איך מצופה ממנו להתנהג? האם הוא מכיר את נורמות ההתנהגות המקובלות בבית הספר / בגן / בספריה / בהצגה / בשעת הארוחה?

דרגו את המצב של הילד בין 0 – הילד מתקשה להבין סיטואציות חברתיות ואינו מבין כלל מה מצופה ממנו ובין 10 – הילד מבין מצויין מה מצופה ממנו ומיטיב להתנהג בצורה מותאמת למסגרת.

מבחינת הישגים – מהי תחושת המסוגלות של הילד ביחס להישגים המצופים ממנו? בזמן התכוננות למבחן / הכתבה / מסיבה / טקס, האם חש שסיכוייו להצליח סבירים, או שמא ידיו נרפות מלגשת בכלל ולהתכונן?
דרגו את מצבו של הילד בין 0 – הילד חש שאינו מסוגל להתמודד עם אתגרים כלל ובין 10 – הילד ניחן באומץ לב נדיר, והוא נכון לכל אתגר הנקרה בדרכו.

סכמו את התוצאות. אם סכום התוצאות יצא נמוך מ21, הילד סובל מביטחון עצמי נמוך יחסית, וזקוק לעזרה.

איך נעזור לילד, כאשר ביטחונו העצמי נמוך יחסית?
1. חיזוקים חיוביים:
ראשית נמפה את החוזקות והחולשות שלו.
סגולות ומעלות של הילד: חולשות והתנהגויות טעונות שיפור:

נתמקד בגישה שלנו כלפיו במעלות שלו, וניתן לו חיזוקים חיוביים עליהן. "איזה יופי אתה בונה בלגו, המבנה שיצרת כל כך יציב וגבוה. כל הכבוד!", למשל. על חולשותיו נסתכל כאל מקומות פנימיים שראויים לשיפור, ולא כאל משהו קבוע. נוכל לומר לדוגמה, "ככל שתנסה יותר פעמים, תתפוס מיומנות ובסוף תצליח!".

2. נשחרר את הילד מהצמר גפן:

ילד עם ביטחון עצמי, הוא כזה שיש לו אומץ לנסות. גם כשהוא יכשל, או יפול, הוא יקום וינסה שוב ושוב, עד שיצליח. הורים רבים בדורנו מגוננים על ילדם עד כדי כך, שאינם מאפשרים לילדים להתמודד עם אתגרים. ריבים בין אחים או חברים – זוהי דרך עבור הילד לשפר מיומנויות של משא ומתן ופתרון קונפליקטים. אף אחד לא מת ממעט תסכול או אכזבה. אלו רגשות שחשוב להתנסות בהם, כי הם מכשלים ומכינים לחיים. אנו מרשים לעצמנו לריב, כשאנו חשים חזקים ויקרים. רק בקשר קרוב וטוב, ניתן להסתכן ולריב, כי יש לנו את הביטחון שהקשר ישרוד את הטלטלה. שוודאי נשלים אחרי הברוגז. התערבות במחלוקות כהורים, היא מוצא אחרון בהחלט. כי המשמעות שלו, היא שהילד חלש, חסר יכולת להתמודד בעצמו וזקוק למגן חיצוני. במקום זאת, הקשיבו לילד. חזקו בהשקפתו את תחושת המסוגלות האישית שלו להתמודד.

3. נקבל את הילד כפי שהוא:

ניתן לו להיות מי שהוא רוצה להיות, וננקה את הציפיות שהוא יהיה כמו אחיו, כמו הבן של השכן, כמו הילד שאנחנו היינו, או כמו הילד שרצינו להיות. כשההורים נטועים בתוך פנטזיה אודות הילד שצריך היה להיוולד להם, הם שרויים באכזבה מתמדת מהילד שיש להם במציאות. אכזבה זו מחלחלת אל הילד, והוא מרגיש שעליו לייצר False self, על מנת לרצות את הוריו. לגבי ה True self שלו הוא מרגיש שעליו להחביא אותו. כלומר שעליו לשכוח ממי שהוא באמת, ממה שהוא אוהב, ממה שהוא רוצה או צריך. מכיוון שרצונותיו האמיתיים מוחבאים, הילד מקיש שהם נחותים, מביישים ולא ראויים. הוא מנסה לשכוח מי שהוא, הוא מנסה להיות מי שאתם מצפים ממנו שיהיה. אין לו אפשרות לספק אתכם, כי הוא לעולם לא יוכל להיות מישהו אחר, ולכן הוא מרגיש שנועד להיות מאכזב, ובעצם לא ראוי לאהבתכם. מעגל קסמים זה הינו טרגי ביותר. עבור כל הצדדים, ועשוי להוביל למשפחתיות מרוחקת בעתיד. לכן מוטב להיות אמיצים מאוד, לעשות כל שנדרש על מנת לגלות מי הוא הילד שלכם, גם אם זה אומר להתאבל על הילד שהוא לעולם לא יהיה. גם כשהילד לקוי למידה, בעל תסמונת זו או אחרת, בעל צרכים מיוחדים או פשוט הומאני מאוד ומתקשה במתמטיקה, הומוסקסואל, או שהוא אדם עדין ורב הסיכויים שלא ילך לקצונה. קבלת הילד כפי שהוא, מאפשרת לו לצמוח ולממש את הפוטנציאל הגלום בו. להרגיש ראוי ולהפתח בפניכם. משמעות הדבר להרוויח את הילד שלכם.

4. נתינה:

אנו חשים בטוחים, כאשר אנחנו מרגישים שיש לנו מה לתת. נתינה היא כמו שריר בר אימון. נהוג לומר "עשה לך רב וקנה לך חבר". נסו להדגיש אצלכם את הנתינה, מתוך דוגמה אישית. בררו עם ילדכם מה יש לו לתת? מדובר בנתינה רגשית. אנחנו נותנים לאחרים מתוך מאגרים שקיימים בתוכנו. אדם שמרגיש אהוב, אוהב את עצמו, ויעניק לסובבים אותו אהבה בטבעיות רבה, ילד שהקשיבו לו, ידע להקשיב לזולת, ילדה שחשה שיש אמפתיה כלפי כלפיה וכלפי קשייה, תהיה אמפתית לאחר, ילד שמקבל עידוד, יודע לעודד, ילד שזכה להורים נדיבים יהיה נדיב עם אחיו וחבריו. כאן נכנסים גם חוש הומור, עומק רגשי, אירוח, והיכולת להשרות רוגע.

אולם מה קורה כאשר המאגרים של ההורים דלים? אם אתם בעצמכם רעבים לתשומת לב ולמנוחה, משמעות הדבר שיש צורך למלא את המאגרים. יש דברים רבים שיכולים לעשות את העבודה. אחת הדרכים למלא מאגרים של סבלנות ופרגון למשל, היא לקחת זמן לעצמכם, להתפנק בעצמכם, להיפגש בעצמכם עם דמויות אהובות ומעודדות, שנוסכות בכם השראה.
ילדים משתמשים ביכולות של הוריהם, כדי להתפתח. הם נשענים על היכולת לעשות שימוש בכם, כדי לחוש את עצמם ראויים ושייכים. צרות עין, קושי לתת וקמצנות הן תכונות שעוברות במשפחות רבות מדור לדור. ברב המקרים על הרקע של טראומה ותחושת מחסור קשה. האם כילדים חשתם שפע או צימצום? אם אתם חשים שאתם בעצמכם בודדים גם כשאתם ביחד, מרוקנים גם כשאתם ביום חופשי, מתקשים לשחרר ולפנק למרות שהארנק מלא, או פשוט זקוקים להעשרת המשאבים הרגשיים, יתכן שכדאי לפנות לטיפול או להדרכת הורים. דרך התהליך שאתם תעברו, הילד יזכה לתיקון, ויחסך ממנו הסבל שאתם חוויתם כילדים. מנגנון ההעברה הבינדורית יוכל להקטע סוף סוף.

לסיכום
האם בעיניך הילד שלך מוצלח? במקומות שכן, איזה יופי! במקומות שלא – אני מזמינה אותך להפתח להתבוננות פנימית. שאל את עצמך, מה מאכזב אותי. מה מקור האכזבה הזו? מה כדאי לשנות על מנת לתקן? האם עליי ללמוד לשחרר? האם על הילד ללמוד להתנהג? הילד לומד איך מתנהגים דרכנו ההורים. הדברים דינאמיים. מה עליו ללמוד? איך ניתן ללמד אותו ואת עצמנו בגישה חיובית?

כל הכתוב כאן הינו בר יישום והשפעה.
אם קראתם את כל זה, ובכל זאת אתם מרגישים תקועים, סימן שגם אתם הרגשתם חוסר ביטחון כילדים, וטרם התפניתם להשקיע בשינוי ההרגשה הזו. כאשר ההורה חש חוסר ביטחון בעצמו, זה משפיע על הביטחון העצמי של הילד. מצבים אלו גם הם ברי שינוי. הדרכת הורים יכולה לחולל פלאים בתחושת הערך העצמי של ההורה ושל הילד. כך גם טיפול דיאדי (טיפול ביחסי הורה-ילד) טיפול קבוצתי ממוקד במיומנויות חברתיות או פרטני. טיפול טוב, יעלה את הביטחון העצמי לילד ולמבוגר, גם כשהמצב נראה קשה במיוחד.

בהצלחה!!!

לאהוב את עצמכם זו תחילתו של רומן לכל החיים!

מאיה לב ארי, MA
054-6696777

מאיה היא פסיכותרפיסטית לילדים ולפעוטות ומטפלת דיאדית מוסמכת, בעלת קליניקה פרטית באבן יהודה ובכפר סבא. מומחית בהדרכת הורים. מנהלת מכון לב ארי, המציע קבוצות לרכישת מיומנויות חברתיות לילדים ונוער בגילאי 4-14. המכון מאפשר מגוון של טיפולים רגשיים בשילוב אומנויות.
לאתר של מאיה: www.maya-levari.co.il
לעמוד המכון: machonlevari.co.il