"… כזית הודו וריח לו כלבנון"[הושע י"ד 7]. בהפטרת פרשת "וישלח" מדמה הנביא הושע את עם ישראל לזית-המצוי בעונה זו בשעת המסיק. ארץ ישראל נתברכה בזית , שנאמר " ארץ חטה ושערה…ארץ זית שמן ודבש" [דברים ח’ 8].

הזית גדל בכל חלקי ארץ ישראל "זיתים יהיו לך בכל גבלך…" [דברים כ"ח 40] . נחלתו של אשר היא זו שנתברכה בעיקר בזיתים וממנה לקחו שמן למנורה שאמר "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלת נר תמיד" [שמות כ"ז 20].

במסכת מנחות כתוב "תקועה[תקוע] אלפא לשמן", כלומר ,השמן מתקוע הוא המשובח ביותר. הפסוק מראה כי הזית משרה הוד, ,ואכן כך מתוארת העלייה לרגל במשנה[מסכת ביכורים, פרק ג’ ,משנה ג’] "…והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב, ועטרת של זית בראשו, החליל מכה לפניהם, עד שמגיעים קרוב לירושלם". זית מורה על רעננות "זית רענן יפה פרי תאר…" [ירמיהו י"א, 16].

כך מתאר דוד המלך את הבנים בתהלים קכ"ח 3 , "בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך". על כך אמרו : כמו שהזית ירוק במשך כל השנה, כך הילדים יהיו רעננים תמיד. הזיתים גדלו בשדות.היו שניצלו את אפיקי הנחל לגידול הזית "שטף נהר זיתיו".את הזיתים נטעו שורות שורות ,במרחקים ניכרים זה מזה.את השטח בין שורות העצים ניצלו לזריעת תבואה.[פרשה ארץ ישראלית]