בחודש השלישי לצאת בני ישראל ממצרים הם מתייצבים ,בפרשת “יתרו” , אל מול הר סיני למעמד ההתגלות ולקבלת התורה. משה ואהרון, נדב ואביהוא , ועמם שבעים מזקני ישראל , עלו אל ההר ולעיניהם נגלה אלוקי ישראל – ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר [שמות כ”ד 9-10].
הר סיני הוא הר חורב ומכונה גם הר פארן והר האלקים [שמות ג’ 1]. להר סיני הוצעו זיהויים שונים, בהתאם לסברות השונות על אודות מסלול הנדוים של בני ישראל במדבר.
ג’רויס וחוקרים נוספים הציעו לזהות את הר סיני בג’אבל חלאל [בערבית-ההר הקדוש], המצוי במרחק כ-30 ק”מ ממערב לקדש ברנע, ומתאים לטווח ההליכה האפשרי ביניהם , על פי דברים א’ 1 “אחד עשר יום מחרב … עד קדש ברנע”. הרים רבים ניצבים כמועמדים לזיהוי עם ההר, שזכה לארח את מעמד קבלת התורה, ופתרון ודאי – אין. [פרשה ארץ ישראלית , כהן מאיר].
