יעקב פאפו נולד ביוגוסלביה בעיר סרייבו בשנת 1932 . כבר בילדותו התגלה כשרונו לצייר. כשהיה בן 8 פרצה מלחמת העולם השנייה. ביוני 1941 כאשר הגרמנים כבשו את יוגוסלביה, פאפו ומשפחתו ברחו בדרך לא דרך משטח הכיבוש הגרמני לשטח הכיבוש האיטלקי ונשלחו למחנות סגורים באי קורצ’ולה בכפר ולאלוקה.
כאשר האיטלקים נכנעו לבנות הברית הגיעו הגרמנים והמשפחה נאלצה לברוח לאיטליה. הם חיפשו נמל ואנייה על מנת להפליג לאזור מבטחים. לפתע גרמנים החלו לירות על האוניה והם נאלצו לקפוץ למים. הגרמנים המשיכו לירות מעל ראשיהם כמים ואז יעקב ראה את המוות מול עיניו. בבת אחת נעצר שעות הזמן ליעקב, מרגש זה הפך הילד לבוגר. לאחר תקופה קשה של הישרדות, העפיל יעקב עם אחיו באניית מעפילים לארץ ישראל.
מהאנייה הגיע יעקב לקיבוץ מרחביה, שם למד והתחנך וגם צייר והחליט ללמוד ב”בצלאל”. יעקב למד ב”בצלאל” אמנות ועיצוב וסיים את הלימודים בהצטיינות. לאחר לימודיו עסק פאפו לפרנסתו בעיקר בעיצוב גרפי, זכה בפרסים בינלאומיים רבים וניהל את סטודיו “גראפיס” בחיפה. לאחר מכן פתח סטודיו לעיצוב גרפי מהגדולים והחשובים שהיו בארץ. במקביל עסק פאפו ביצירה וחיפש את דרכו האמנותית.
בהשפעת מורהו ב”בצלאל” – אב האמן מרדכי ארדון, שהיה אחד המורים והאמנים הישראליים החשובים ביותר, החליט פאפו לצאת לדרך עצמאית משלו, המשלבת קונספט הגותי עם קונספט אמנותי.
סיפור חייו של פאפו בא לידי ביטוי בתערוכה באמצעות האינטרפרטציה האישית שלו ובעוצמה גדולה הבאה על ידי אקספרסיה צבעונית. היצירה של פאפו מתאפיינת בסגנון ריאליסטי, אבסטרקטי ואקספרסיבי שנוצרו בו זמנית ובוצעו בטכניקה חדישה וייחודית של ההכפלה. סגנון ייחודי זה של פאפו מביא את המושג “איך” להגדרה של המצאה ממש בקנה מידה בינלאומי.
לפאפו יש יכולת מולדת מדהימה לראות, להתבונן ו”לצלם” את הסובב דרך עיניו, מוחו ונפשו ולהעביר את היצירה למתבונן דרך האקספרסיה האישית שלו. עוצמת האנרגיה שאמן יכול להעניק ליצירה מבדילה אותו מכל אדם אחר. האנרגיה המיוחדת והייחודית של פאפו הופכת בסופו של דבר לכתב היד ולסגנון האישי בתוצר הסופי וזוהי מתת אל!
פאפו מציג בתערוכה זו את הציור הגדול ביותר במדינה, ציור ב 360- מעלות ובאורך של 90 מטר הנקרא “נוף נפשי” המורכב מ 90- ציורים מוכפלים. באמצעות היצירה המדהימה הזו, פאפו מציג את הספקטרום הצבעוני האנושי והנפשי במעגל האינסופי שלו לאורך כל חייו. מעגל הצבעים “הספקטרום” נוצר משבירה של האור הלבן באמצעות מנסרה. מגוון הצבעים המרהיב עין, הקיים באורך הגל ובעוצמת האנרגיה השופעת ממנו. כל צבע והאנרגיה המיוחדת שלו. כך יצירותיו של פאפו העוברות מצבע לצבע ולכל ציור אנרגיה אחרת. ההספק היצירתי של פאפו וקצב היצירה נוכח גילו הוא לא יאמן. פאפו אומר על מאפיין “האין סוף” של יצירתו: היצירה שלי היר תרומה נצחית לתרבות, רק הנצח האינסופי ישפוט את עוצמת החוויה הנובעת מהיצירות שלי ואת ערכן האמנותי”.
למיטב ניסיוני והערכתי אני בטוח כי ערכם של היצירות גבוה ביותר כבר היום וערך זה ילך ויתעצם כ”יהלום נצחי”.
ד”ר דוד גפני, אמן ואוצר, יושב ראש ארגון אמני הרצליה
ד”ר אמיר גבע, מחזיק תיק התרבות במועצת העיר כפר-סבא כתב “יצירה אמנותית היא דרך חיים. התערוכה – “נוף נפשי” של האמן הכפר-סבאי, יעקב פאפו, מהווה הוכחה משכנעת לכך. “נוף נפשי” הוא שם מוצלח במיוחד לתערוכה שמחברת בין כל הפרקים שמהווים את סיפור חייו ודרך חייו של יעקב פאפו, ניצול שואה כילד ואמן פורה ורב המצאה, שכ 60- שנות יצירה כבר מאחוריו, כבוגר, התערוכה היא תַצְרֵף )פאזל( ענקי ומיוחד במינו, שמקיף את כל תחנות חייו של האמן – שואה, עליה וחיי קיבוץ, לימודי אמנות בבצלאל, ניהול סטודיו לגרפיקה והפעלת סטודיו פרטי לציור כיום. פאפו תלמיד חרוץ במיוחד של מרדכי ארדון, שופע צבע, רגש ועומק רב בעבודותיו. סגנון יצירתו של פאפו הוא מקורי – כל ציור מורכב משני בדי ציור המצויירים בו זמנית – האחד ריאליסטי והשני נוצר מתוך הציור הריאליסטי כמופשט לחלוטין. אין ספק כי הקטלוג שמכיל 45 צילומים של ציורי התערוכה, משקף היטב את דרך חייו של האמן ואת נוף נפשו”.
