במהלך שנת 2013, פרסם הנאשם באמצעות פרופיל פייסבוק ע”ש YAEL GOREN””, פוסט בקבוצת פייסבוק בכפר סבא בו צילום תמונתו של מייסד אתר ביקורת בונה, אמיר יעקב ותיאור המציגו כפדופיל שמצלם אנשים תוך כדי שהוא מסתתר מאחורי עצים ושיחים. “בפוסט, צוין כי יש להיזהר מהמתלונן, הלוקה בנפשו וכי הציבור נדרש לדווח עליו”.

במהלך חודש 07/17, ביקש הנאשם לפרסם הפוסט בקבוצת הפייסבוק “כפר סבא שלנו“. הפוסט לא אושר לפרסום.

בכתב האישום צוין כי “במעשיו המתוארים לעיל, פגע הנאשם בפרטיותו של המתלונן בכך שפרסם תצלומו ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו. פגיעה בפרטיות- עבירה לפי סעיף 2 (4) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א- 1981. בכתב האישום צוין כי בהתאם להוראת סעיף 15א'(א) לחוק סדר הדין הפלילי “המאשימה מודיעה בזאת, כי קיימת אפשרות לפיה יתבקש בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, אם יורשע בתיק זה”. דותן חנסנסון סירב אז להגיב.

בשבוע שעבר התקיים דיון ראשון בבית המשפט. ב”כ הנאשם עו”ד דרור ארד-אילון, טען בדיון כי “כתב האישום אינו מגלה עבירה ובוודאי לא את העבירה המיוחסת לנאשם. אמקד את דבריי. כבר אומר כי איננו מוותרים על טענה שמעולם לא העמידו אדם לדין בנסיבות דומות, אנו סבורים שזאת לאור העובדה שלא מדובר בעבירה. אני שומר לעצמי את הזכות לטעון לאכיפה ברריתכתב האישום מייחס עבירה של צילום עם טקסט. מציג לבית המשפט צילום ללא הטקסט. אני מצביע על התמונה ולא על הטקסט. מצטט את סעיף 2(א) לחוק הגנת הפרטיות. בפרשת ביטון נ’ סולטן רע”פ 9818/01  נקבע שהמבחן הוא עניין הצילום ולא הפרסום, לא האם הטקסט המלווה עלול להשפילו או לבזותו. זוהי הלכה חשובה, היא מצוטטת לעייפה. מפנה לסעיף 44 לאותו רע”פ. מצטט. פסק הדין מוזכר בספרות המשפטית. מפנה לספר הזכות לפרטיות, עמ’ 65, כמו כן מפנה לספר ההגנה על הפרטיות בישראל, פרק 17 בפרט עמ’ 231. מגיש העתק מהקטעים. כמו כן מפנה לפסק דין משנת 2014 בת”פ שניתן בבאר שבע שמספרו 19970-05-11. גם הוא חוזר על הקביעה. מצטט את סעיף 49. מדובר על הרחבה מסוג אחר, הרחבה ביחס לזהות הנפגע אבל זה לא חשוב כי קריאת האזהרה הזאת נכונה לכל הרחבה. בעמ’ 55 ניתנות דוגמאות, כשאדם נמצא מצולם ערום או שהוא ישן בשכיבה. ההלכה המחייבת הוא מבחן הצילום ללא הטקסט. אני מפנה את בית המשפט לצילום שהגשתי. הצילום איננו מבזה, הוא אינו פוגע, אינו משפיל ואינו מעליב. אם בית המשפט יסבור כמוני אז הצילום איננו מקיים את יסודות העבירה. האם נעברה עבירה אחרת, האם בנסיבות אחרות אני לא יודע. יש כתב אישום על אירוע מאוד ישן, משנת 2013 שבנסיבות שפורטו איננו עבירה”.

עו”ד שחר כץ מטעם הפרקליטות “כיוון שחברי העלה את טענתו ע”פ אנו נבקש שהות על מנת להשיב עליה”.

ב-30/9 יתקיים דיון נוסף.

השופט מיכאל קרשן קבע בהחלטתו כי “אבקש את המדינה להשיב בכתב בשלב זה רק על הטענה כי כתב האישום אינו מגלה את העבירה לפי חוק הגנת הפרטיות.