דוקטור אלי מילר, מבית חולים מאיר מתאר ערב אלים בבית חולים מאיר ומעיד על עצמו כי עצוב לו לראות חברה אלימה “זה היה אמור להיות ערב רגוע במיון. ואז…הטונים עולים…ומכות וכסאות מושלכים ומוטות ברזל עפים ואגרופים וצרחות..ולמה?…
כי בן משפחה חיכה שעה וחצי כשהוא שוכב במיון.
והרופא..לא שיחק תאמינו לי… המטופל זכה לטיפול אבל לא יתכן שכל מטופל ילווה ב3 או 4 בני משפחה!!
ואז…התחילו לקלל ולאיים על הרופאים האחיות והצוות הרפואי..
ואז הלכו להביא תגבורת מהכפר…….ואחר כך המטפלים כולל עבדכם הנאמן והמטופלים לא נושמים במיון כי הגענו לגז מדמיע…
בושה…חברה אלימה לא מכבדת לא סובלנית..כועס עצוב מודאג ומתבייש…י’ללא …שיגמר כבר…רוצה לעוף מכאן! צריך ענישה יותר מרתיעה! צריך לדעת שבני הבליעל האלימים לא יכולים לשים קצוץ ולחזור לקבל טיפול!”
מאת: אירית מרק
