“הכירו מקרוב את פרופ”מ אלון גרינברג דנה, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית וביוכימית בטכניון, המתגורר בכפר סבא עם משפחתו. ד”ר גרינברג דנה התחיל בלימודי הנדסה ביוכימית בתואר ראשון. סיים בהצטיינות וזכה בפרס “המתרגל המצטיין” 9 פעמים ברציפות. את הפוסט דוקטורט עשה ב- MIT והיום סוגר מעגל ומגיע לנקודה ממנה הכל התחיל, הפעם כחבר סגל מן המניין בפקולטה להנדסה כימית וביוכימית בטכניון”
“גדלתי כילד/נער בראש העין, ולמדתי בתיכון “הנדסאים” לשעבר, שהיה שייך לאונ’ ת”א. לאחר לימודי בתיכון, עשיתי שנת שירות ב”אחרי!” בבאר שבע, ושירתתי בצבא כמפק”צ בקורסי הכשרת מפקדים. היום, אני נשוי באושר, מתגורר בכפר סבא ואב לתמר ואלה”
לתואר ראשון בהנדסה ביוכימית נראה שהגיע במקרה, “לדעתי, הרבה מהמעוניינים בלימודים אקדמאים נרשמים לתואר ראשון מבלי באמת לדעת מה הנושא הספציפי שבו רוצים לעסוק, וגם אחרי סיום התואר הראשון לא באמת יודעים. אני לא הייתי שונה. הנדסה כימית נשמעה לי אז מאוד מעניינת וכדי לטבלן את התואר בחרתי בלימודי ההנדסה הביוכימית”.
בחירת התחום לימים השתלמה. אלון סיים את התואר הראשון בהצטיינות, המשיך לתואר גבוה, זכה תשע פעמים ברציפות בתואר “מתרגל מצטיין”. המשיך לפוסט דוקטורט ב-MIT ,וחזר לפקולטה כחבר סגל וראש קבוצת מחקר.
כסטודנט בתואר ראשון, אלון מספר, “שני הקורסים שהכי אהבתי בתואר הראשון – עקרונות הנדסה כימית 2 ואבולוציה )קורס בחירה במסלול הנדסה ביוכימית(. כל הקורסים ההנדסיים נהדרים, אבל הקורס עקרונות בהנדסה כימית 2 נתן לי ראייה של מהנדס והיה פרויקט בקורס שהיה כיף, מאתגר, ומעניין. הקורס באבולוציה לימד אותי נושאים שהייתי ‘צמא’ לשמוע ברמה האישית”.
את התואר השני והדוקטורט עשה באותה מעבדה במסלול ישיר בת וכני ת הבין יחידתית לאנרגיה על שם גרנד. אלון מספר “במהלך התואר הראשון עשיתי אצל פרופ’ גידי גרדר מחקר גמר בנושא שכבות דקות עשויות
חומרים קרמיים לתאים סולריים. היה לי טבעי להמשיך אצלו בקבוצה כשהוא פתח תחום חדש שהתעסק בדלקים חלופיים, והיה צריך מישהו שיוביל אותו. אני זכיתי באמון שלו ושל דר’ גנדי שטר בהובלת המעבדה – תכננתי ובניתי מגוון של ריאקטורים, פיתחתי שיטות עבודה, עזרתי בגיוס סטודנטים, והמחקר היה אינטנסיבי ומרתק”.
אותו מחקר, המתאר שימוש נקי בדלק חלופי מבוסס חנקן, לימים הביא להישג מרשים, “הרעיון היה לקחת מימן מתחדש שמופק ממים ולאחסן אותו באופן כימי כדלק בטוח לשימוש בעל צפיפות אנרגיה גבוהה יותר. ישנן דרכים רבות לאחסן מימן, אך דרך מבטיחה אחת שהסתכלנו עליה היא להשתמש בחנקן אטמוספרי שזמין בכל מקום. המזהמים העיקריים שחקרנו אותם בעת בעירת הדלק הם תחמוצות חנקן, אשר תאורטית עלולות להתקבל בכמויות אדירות מדלק מבוסס חנקן. הראינו שבתנאי בעירה מתאימים, רמות המזהמים שהדלק הזה פולט ליחידת אנרגיה נמוכות אפילו ביחס לרמות המזהמים המקבילות שנפלטות מגז טבעי שנחשב כאחד הדלקים ה’נקיים’ ביותר היום”.
במקביל למחקר לתואר גבוה תרגל קורסים פקולטיים וזכה להצטיינות בהוראה חוזרת ונשנית. לא פשוט לרכוש את ליבם של הסטודנטים פעם אחר פעם. משנשאל על סוד הקסם מסביר אלון, “כשאני מלמד, אני מנסה להקשיב לעצמי בו-זמנית דרך אוזניים של של סטודנט ששומע את החומר בפעם הראשונה. לכן, אני נמנע, למשל, מלומר ביטויים טכניים ללא הסבר מילולי מובן. אני אוהב להחיות את החומר ע”י מתן דוגמאות פרקטיות ומעניינות, ודואג לקשר את הסטודנטים למצב האמת שלהם כמהנדסים לעתיד ולהדגיש כיצד הנושאים שאנחנו לומדים עליהם יחד יהיו להם שימושיים. רק אחר כך ניגשים לחומר הטכני”. עוד הוא מוסיף, “אני מנסה להשתמש בעזרים להמחשה ולעניין – למשל אי אפשר ללמד את ‘חוק הנרי’ מבלי לפתוח פחית של משקה תוסס בכיתה ולקשר לתופעה שמוכרת לכולנו מחיי היומיום”.
עד לפני כשלושה חודשים גר בארצות הברית לצורך הכשרת הפוסט דוקטורט שעשה ב- MIT .על היציאה לפוסט מספר אלון, ומפרט איך אלו יחד הן מנוע לצמיחה, “עברתי רכבת הרים של לבטים ‘כן או לא לצאת לפוסט’
בסוף הדוקטורט. בחרתי ב’כן’ ובמאתגר, ואני לא מצטער לרגע. זו הייתה חוויה מגוונת: חוויה אישית של לגור בחו”ל לתקופה משמעותית )עשיתי פוסט דוק יחסית ארוך לתחום שלי, של חמש שנים, שזה כשמינית מהחיים שלי עד עכשיו(,חוויה משפחתית )שתי הבנות שלי נולדו שם( שממנה המשפחה הגרעינית יוצאת מאוד חזקה ומגובשת, וכמובן חוויה מקצועית של גדילה משמעותית בסביבת אנשים נפלאים”. על החסרונות מציין אלון “המשפחה הגרעינית בהחלט צריכה להיערך לדבר כזה מבחינה כלכלית, והמרחק מהמשפחה המורחבת ומהחברים שבארץ מורגש מאוד”.
“זו הייתה חוויה מאוד משמעותית עבורי. במהלך התקופה הזו נחשפתי לעולמות תוכן מרתקים, ושאלתי שאלות מחקר חשובות שמלוות אותי עד היום. האתגר והעניין במחקר גרמו לי לחזור לטכניון. בעצם, חזרתי לארץ עם שאלות מחקר ארוכות טווח שבוערות בי, ופתיחת קבוצת המחקר בטכניון מאפשרת הגשמה של הדרך שבה התחלתי, ובתקווה גם מציאת מענה לאתגרים חשובים שעומדים בפנינו”.
לגבי מסלולי הלימוד בפקולטה, אלון מספר, “מגוון הדלתות הפתוחות לאחר סיום התואר בהצלחה, הוא אדיר. ניתן להגיע לתחומי הפארמה, שחרור מבוקר של תרופות, ננוטכנולוגיה, אנרגיה, ועוד. כל תחום כזה מאפשר הרבה מאוד מקומות תעסוקה. הנדסה כימית היא תואר פרקטי, מבוקש, ועם אופק רחב”.
על הטכניון אלון מוסיף “הטכניון הוא מוסד מוביל ברמה בינלאומית ממגוון סיבות. אך חשוב יותר מפרסים ודרוגים, לדעתי – זה ההון האנושי. זה מתבטא בסטודנטיות ובסטודנטים מצוינים, בחיי חברה, בחברי הסגל ועובדי המנהלה, ובעיקר בביתיות ובאכפתיות בפקולטה להנדסה כימית, החל מרמת האדמיניסטרציה ועד לרמת הדיקן. הפקולטה שלנו היא לא פחות מבית חם”.
תקופת הקורונה הביאה עימה למידה מרחוק וחוסר במפגשים עם חברים. אלון מעודד את הסטודנטים תוך ציון כי “הטיפ הכי חשוב הוא לשמור על הקשרים החברתיים, דברים שחסרים כמו בהפסקה לשבת ביחד, בכל אמצעי יצירתי שניתן לעשות זאת, תשמרו על עצמכם מגובשים. יש כאן דגש בתקופה הזאת על משבר בריאותי עולמי פיזית, אך הבריאות הנפשית לא פחות חשובה”.
כמו לכל אחד יש בחיים דמויות מעוררות השראה, ועבור אלון בהקשר האקדמי זה אחד מהמתרגלים שלו כשהיה בתואר ראשון בפקולטה, ניר: “המתרגל שלי לעקרונות הנדסה כימית 2 מ’ – היה ניר חיימוביץ’. הוא היה המתרגל האגדי שלי, ומעורר השראה. מגיע לתרגול עם חיוך גדול, אמצעי המחשה, תמיד נותן תחושה של זמינות ואכפתיות, רואה את הסטודנטים, ומנגיש את החומר. זה כיף, מרתק, ומדבק”.
כיום, אלון עומד בראש המעבדה לקינטיקה וטכנולוגיה כימית העוסקת בבניית מודלים קינטיים איכותיים לחיזויי ההתנהגות של מגוון מערכות ותהליכים כימיים. על קבוצת המחקר הוא מספר “אנחנו מלמדים את המחשב כימיה, כך שבחזרה הוא יוכל ללמד אותנו על התנהגות של מערכות כימיות הנדסיות מורכבות. המחקר שלנו מתחלק לשלושה תחומים: מדע בסיסי )לדוגמא, ייעול של חישובי מכניקה סטטיסטית של מערכות כימיות מורכבות(, פרויקטים
יישומיים )למשל, חיזוי המזהמים הנפלטים מדלקי מטוסים אלטרנטיביים מבוססי ביו- חומרים או חיזוי חיי מדף של תרופות(, ואוטומטיזציה של תהליכי בניית המודלים. אנחנו מפתחים מודלים קינטיים איכותיים המבוססים על חישובי המבנה האלקטרוני של החומרים בשיטות של כימיה קוונטית. כדי לאמת את התחזיות של המודלים שאנחנו מפתחים אנחנו משווים אותם לתוצאות ניסיוניות שמתקבלות מהמעבדה שלנו, ממעבדות של שותפים שלנו, או שקיימים בספרות. כאתגר, אנחנו מנסים לייצר את התחזיות לפני שמתקבלות התוצאות הניסיוניות, מה שמחזק את האמינות של המודל. המודלים אמורים לתת תחזית ריאלית במיוחד עבור תנאים שלא נבדקו ניסיונית ושלרוב לא פרקטי למדוד בהם. מודלים מדויקים לחיזוי התנהגות של מערכות כימיות מאפשרים הבנה מעמיקה יותר של המערכת, מאיצים תגליות, ומייעלים תהליכי קבלת החלטות”.
“בקבוצת המחקר שלי אנחנו מנסים לנבא התנהגויות של מערכות כימיות באמצעות מודלים. אנחנו עוסקים הרבה בפיתוח תוכנה ובתאוריה, כך שמי שעובר את ההכשרה הזו כסטודנט בקבוצה יכול בקלות להשתלב בכל
חברת סטארט-אפ הקשורה לתוכנה, אך עם יתרון חזק מאוד שלא לכולם יש והוא הבנת תהליכים הנדסיים פיסיקליים שאותם מנסה התוכנה לפתור. זו הכשרה מאוד רחבה”.
הוא חותם במשפט, “העולם שלנו הוא כל כך דיגיטלי – כך שמי שלא יודע תכנות הופך להיות צרכן של העולם הזה, ומי שכן יודע הוא גם המעצב שלו. לכל מהנדס חשוב לדעת לעשות אנליזת נתונים נכונה ולרכוש ניסיון
בכלים חישוביים חזקים”.
ולסיום, לסטודנטים הוא רוצה למסור “אני מאחל לכם שהמבט לא יהיה לתוך נקודה מעל המסך, אלא לתוך זוג עיניים נוסף, שיהיה חיבור, שנחזור לצחוק ביחד, ושהפקולטה תחזור להיות שוב רועשת”.
