נגד הנאשם, בן כחמישים הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים. על פי העובדות במועד הרלוונטי היו הנאשם וארוסתו, בני זוג אשר עתידים להינשא. ביום 23.9.20 שהו השניים בגינה ציבורית ברח’ ששת הימים בהוד השרון ובין השניים התגלע ויכוח. בהמשך, בשעה 14:00, התקשר הנאשם מהטלפון הנייד לטלפון של מחלקת הבטחון בעיריית הוד השרון וביקש לשוחח עם אדם בשם נפתלי. באותן הנסיבות הועברה השיחה למנהל מחלקת הבטחון בעירייה, זכאי שריקי, שניסה להרגיעו. אז סיפר הנאשם לשריקי שנמצאת לידו מישהי שגרמה לו נזק למכשיר והוא רוצה שהם יבואו לקחת אותה מהר ממנו ואם לא הוא לא יודע מה יעשה. שריקי ניסה להרגיע את הנאשם שמסר לו את מיקומו ובהמשך אמר לו: “תבואו עכשיו, אם לא אני מחזיר אותה בחתיכות, בשקיות”.

במענה לכתב האישום כפר הנאשם ובא-כוחו מסר ש“הנאשם טוען שכל מה שהוא אמר היה ‘בואו לפה’, היא ישבה לידו והם נעצרו ביחד כאשר כנגדה הוצא צו הרחקה ולא כנגדו”

שריקי, קב”ט עיריית הוד השרון, העיד שבסביבות השעה 14:00 עת היה במשרד, בת השרות נטלי פנתה אליו ואמרה לו שיש אדם שהתקשר מספר פעמים והוא מבקש את אחד העובדים במחלקה, נפתלי, האחראי על הסיור העירוני, והוא לא נמצא. שריקי ביקש מנטלי להעביר את השיחה אליו. נטלי העבירה לשריקי את השיחה ומהצד השני היה בחור –

“נסער, טונים גבוהים, הרבה רעשים, הוא רצה בעצם לדבר עם נפתלי שוב, אמרתי לו שהוא לא נמצא, ניסיתי לגרום לו להירגע ולהסביר לי באופן ברור מה קורה… הוא מבקש ממני שאני אבוא מהר כי יש לידו מישהי שמעצבנת אותו ואם לא נבוא וניקח אותה מיד, הוא לא יודע מה הוא יעשה. לאחר מכן, ניסיתי שוב להרגיעו כדי להבין איפה הוא נמצא, אני רוצה לשלוח לשם אנשים שיסייעו, עוד פעם נסער, ניסיתי להבין איפה הוא נמצא ואז הוא אמר אתם יודעים איפה אני נמצא, תגיעו הנה מיד, אם לא אני מחזיר אותה אליכם בחתיכות או בשקיות… מיד הזעקתי לשם את הבטחון של העיר ומיד בתום השיחה איתו חייגתי למאה כדי שישלחו ניידת למקום”

הצטרפו לקבוצה – הוד השרון שלי – לחצו כאן 

ארוסתו סיפרה שהיא והנאשם בני זוג מזה כחצי שנה והם עומדים להתחתן. הכחישה ששמעה דברי איום מהנאשם באותו היום בכלל ובמהלך שיחת הטלפון למוקד בפרט. היא הסבירה שאמרה לשוטרים שהנאשם נרקומן ומשוגע כי הוא הכעיס אותה ומתוך עצבים כדי שיחזור הביתה .

השופט אביב שרון מבית המשפט השלום בכפר סבא קבע בהחלטתו להרשיע הנאשם כי “הנאשם – בלתי מהימן. הנאשם עשה עליי רושם בלתי אמין ודבריו לא היו מהימנים עליי כלל. גם עדות הארוסה – – בלתי מהימנה. ניכר היה בה שמבקשת לעשות כל שביכולתה לסייע לנאשם ולחלצו מן המיצר. ואולם, התנהגותה כנצפה בסרטוני מצלמות הגוף של השוטרים שהגיעו למקום האירוע ודבריה בשטח, אינם עולים בקנה אחד עם עדותה בבית המשפט, ובכלל, סתרה את עצמה ואת דברי הנאשם כמעט בכל תשובה שנתנה. מצאתי את עדותה של רחלי בלתי מהימנה, כשחלקים גדולים מעדותה ומהתנהגותה ואמירותיה בשטח, מחזקים, דווקא, את הראיות נגד הנאשם.

“הוכח לפניי כי בבסיס שיחת הטלפון שביצע הנאשם למחלקת הבטחון של העירייה לא עמד איום מוחשי או סכנת חיים שחש הנאשם ממשפחת פשע מאום אל פאחם, כי אם ריב קולני או ויכוח סוער שהתגלע בינו לבין הארוסה (לגירסתם בשטח), בשל רצונה שיחזור לביתה וסירובו לכך (לגירסתו בשטח), או בנוגע לטלפון שאיבדה (לגירסתו בשטח) או חשבה שגנב לה (לגירסתה בשטח). במהלך אותו ריב קולני, כאמור, התקשר הנאשם למחלקת הבטחון של העירייה, כשהוא נסער וטעון על ארוסתו, ואמר לקב”ט שריקי שהיא מעצבנת אותו, שאם לא יבואו ויקחו אותה מיד הוא לא יודע מה יעשה, ושאם לא יגיעו מיד, הוא יחזיר אותה בחתיכות, בשקיות. הקב”ט שריקי, על פי הראיות, חשש מדבריו אלה של הנאשם ועל כן, התקשר למוקד 100 של המשטרה וביקש להזעיק ניידת למקום. למעשה, כל קב”ט בנעליו של שריקי היה חושש לחייה של האשה בעקבות דבריו של הנאשם, אשר גלומים בהם איומים מפורשים בפגיעה בגופה של בת זוגו. הנאשם בדבריו התכוון להטיל פחד ומורא בלב השומע, שכן אף לדבריו ביקש שכוחות בטחון יגיעו למקום וידע שדברים אלה שהשמיע יגרמו לכוחות הבטחון להגיב. לפיכך, השתכללה עבירת האיומים המיוחסת לנאשם בכתב האישום, הן בהיבט של היסוד העובדתי והן בהיבט של היסוד הנפשי. נוכח האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בעבירה של איומים, כמיוחס לו בכתב האישום”.

גזר הדין יינתן בהמשך.