בשבוע הבא ייפתח בעיר סטודיו חדש לריקוד (רח יבנה 3 כפר סבא) בניהולה של דורית אביב ילידת העיר שמספרת: “בתקופת הקורונה החלטתי לפתוח מקום שהוא רק שלי רק שלנו של משפחת די דאנס-בית לרקדנים. רציתי לשמש דוגמא והשראה גם לילדים הפרטיים שלי וגם לכל הרקדניות והרקדנים שבסטודיו ולהראות שניתן להגשים חלומות שכשאנחנו מאמינים במשהו”
דורית אביב (37), בעלת תואר ראשון במחול וחינוך מטעם סמינר הקיבוצים, נשואה ואימא לשלושה ילדים (שתי בנות ובן), פועלת כבר שנים בעיר בתחום הריקוד, אך כעת לראשונה, פותחת את שעריה במסגרת סטודיו בוטיק עצמאי, ותוך כדי ההכנות האחרונות ורגע לפני הפתיחה היא משתפת אותנו בחוויה בהתרגשות ובתכניות לעתיד.
ספרי קצת על עצמך – איך הגעת לתחום הריקוד?
“נולדתי וגדלתי בכפר סבא. לעולם הריקוד נחשפתי בגיל 3.5 כשההורים שלי רשמו אותי לחוג, החוג הראשון שלי, בבית ספר למחול של שולמית סקיבא. עד היום אנחנו בקשר ואני מעדכנת אותה ולפעמים אפילו מתייעצת איתה.
“מהרגע הראשון שהגעתי לסטודיו- התאהבתי. המוסיקה הקלסית, השונות של המודרני, הקצב של הג’ז כבשו אותי ולא רציתי להפסיק. החברות שלי ניסו תחומים אחרים וחוגים אחרים ואני לא רציתי. הרגשתי שהסטודיו הוא הבית השני שלי. הרגשתי שהריקוד נותן לי בטחון שזה העוגן שלי, השפה הסודית שלי. כשהייתי ילדה ביישנית רקדתי, כי זה נתן לי בטחון אפילו כשהייתי בצבא רחוק מכולם רקדתי ואני ממשיכה לרקוד ולהעביר את המסר הלאה”.
איזה שיעורים את מעבירה? לאיזה גילאים?
“חוגי המחול שלנו מתחילים בגיל 3.5 ומסתיימים בגיל 90. יש לנו קבוצות בלט ומחול יצירתי לגיל הרך, ג’ז מתחילים, בינוניים ומתקדמים, ברייקדאנס ברמות שונות, בלט ברמות שונות, שיעורי תאטרון מחול ולהקת מחול ייצוגית D4u“.
איזה כישורים הבנות רוכשות אצלך?
“הבלרינות המתוקות שמגיעות לסטודיו לומדות קודם כל בלט שזה הבסיס לכל סגנון ריקוד וממנו לקוחה שפת המחול. הן לומדות איתי את המושגים הבסיסיים כמו פוינט פלקס פלייה ורלווה תוך כדי תנועה ובשילוב מנגינות, חישוקים, מטפחות, דקלומים תרגילים קבועים ותרגילים משתנים, ריקודים והמון המון כייף
“כשהן גדלות, החל מכיתה א’ הן משלבות במהלך השבוע עוד סגנונות ריקוד עם מורים נוספים בסטודיו כגון: ג’ז, ברייקדאנס, מודרני, תאטרון מחול ועוד. כך הן גדלות בצעדי מחול, נחשפות לסגנונות מחול מגוונים תוך כדי שמירה על הטכניקה והגמישות של הבלט עד הצבא. יש לנו בסטודיו גם קבוצת נשים שכוללת חיילות, חיילים נשים וגברים שרוצים להמשיך לרקוד גם בבגרות.
איך עברת את תקופת הקורונה? מה למדת מהתקופה ?
“תקופת הקורונה הייתה קשוחה. פתאום משום מקום נאלצתי ונאלצנו לקבל מציאות שונה, מורכבת ומאחגרת מאוד. במהלך כל התקופה הזו שמתי לנגד עייני את היום שאחרי הקורונה. החלטתי להוות דוגמה אישית עבור הרקדנים, הרקדניות וההורים ולהעביר להם תחושה אופטימית שעוד רגע זה נגמר שיהיה בסדר. הקפדתי להיות בקשר עם כולם כל יום, שלחתי הודעות משמחות בוואטסאפ, שלחתי סרטונים עם ריקודים, לימדתי בזום, לימדתי בחוץ ואפילו הזמנתי אותם לשיעורים פרטיים אצלי בבית. התקופה הזו לימדה אותי שהכל אפשרי שבעזרת יצירתיות מחשבתית, סבלנות ואהבה לילדים ולמקצוע ניתן להגשים הכל.”
לאחר תקופה ארוכה את חוזרת לפעילות מלאה בסטודיו עצמאי. הגשמת חלום?
“בתקופת הקורונה החלטתי שהגיע הרגע לפתוח מקום שהוא רק שלי רק שלנו של משפחת די דאנס-בית לרקדנים. רציתי לשמש דוגמה והשראה גם לילדים הפרטיים שלי וגם לכל הרקדניות והרקדנים שבסטודיו ולהראות שניתן להגשים חלומות שכשאנחנו מאמינים במשהו ויש לנו מטרה ואנחנו פועלים על מנת שזה יקרה זה קורה.”
אילו ערכים ומסר חשוב לך להעביר לרקדניות ולרקדנים? איפה את שמה את הדגש?
הסטודיו שלנו הפך לבית, בית לרקדנים. יצרנו יחד משפחה שמחזקת אחד את השני, נותנת ביטחון, מקבלת כל אחד ואחת ללא שיפוטיות יחד עם הבנה שמאמץ והגעה לכל השיעורים ושמירה על המקצועיות מביאה אותנו לתוצאות טובות, להתקדמות, להגשמת מטרות והקניית ערכים.
מה מייחד את הסטודיו שלך מהיתר?
“לסטודיו שלי מגיעים כדי להישאר. בחזון שלי אני רואה את הסטודיו כבית. למקום נעים מכיל ואוהב שרוצים ומחכים להגיע אליו. אני מכירה כל ילד וילדה, כל אימא ואבא וכל סבא וסבתא ומבחינתי רקדן או רקדנית שבאים להירשם לחוג הם לא עוד מספר במערכת הם עולם ומלואו. בפן המקצועי, לי ולצוות הסטודיו יש מוסר עבודה מאוד גבוה אנחנו מלמדים את שפת המחול ואת סגנונות המחול השונים בצורה הטובה ביותר. בפן האישי והאנושי, המסר בסטודיו הוא שדרך ארץ קדמה לתורה יש אווירה של כבוד הדדי, של פרגון של הקשבה. הרקדניות והרקדנים יודעים שהלב שלי רך כמו מסטיק וחיבוק אחד ומילים של אהבה ממיסים וכובשים אותי”.
מה התכניות לעתיד?
“מכל הרגעים בזמן למצוא אחד לאחוז בו להגיד שהגענו”, אז קודם כל שיהיו המון רגעים כאלו. שנית, בעוד שנה, כשנעשה כתבה נוספת, הכותרת תהייה הסטודיו המוביל למחול בכפר-סבא די דאנס-בית לרקדנים.”
