“אבא יקר, אתה כל כך חסר לי היום.
“בעוד כמה שעות יירד השקט המיוחד של יום כיפור על רחובות העיר. ההמולה המוכרת תתחלף באווירת קדושה, קולות התפילה יעלו מכל פינה וירטיטו את הלבבות וכל אחד מאיתנו יתכנס אל תוך עצמו ויערוך את חשבון הנפש שלו בדרכו.
“ובשעות האלה אני לא יכול שלא לחשוב עליך אבא אהוב שלי. זה יום הכיפור הראשון מאז שנולדתי אותו אני מעביר בלעדיך, בלי החיוך המרגיע שלך, בלי האהבה האין סופית שלך, בלי השקט והביטחון שהשרת על כולנו.
“זיכרון צף ועולה ומעציב לי את הנשמה. אני ילד צעיר, יום כיפור בכפר סבא, ולך חשוב שנגיע לבית הכנסת של חכם רפאל ביטון בהוד השרון ולבית הכנסת באלישמע.
למרות הצום ולמרות הקושי, הרמת אותי על כתפייך החסונות והלכת כך את כל הדרך עד לשני בתי הכנסת, בגו זקוף ועם חיוך גדול ואוהב.
“אומרים שהזמן מרפא את הפצעים ואולי זה נכון, אבל הגעגוע אליך רק מעמיק והיום הוא נוכח ועצוב במיוחד.
גמר חתימה טובה לכולם, חבקו היום את ההורים שלכם ותגידו להם שאתם אוהבים אותם. אין דבר חשוב מזה”.
