לא יאומן כי יסופר | מאת ישראל הרצל 

יצירת האמנות אהבה “בפח הזבל” נמכרה בשבוע שעבר ב-25 מיליון דולר. ועל כך אמר הנביא חבקוק: ” כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר” (חבקוק, פסוק ה’).

לא תאמינו כי יסופר. כמו שחבקוק פונה אליכם, וזאת פניה ישירה ברגעים שנראה כי הסדר הטבעי הופר. כך קורה גם עם שלושת יצירות האמנות הבאות.

 כשמתבוננים ביצירת אמנות אפשר להבין רק חלק קטן מהסיפור שלה, ולא משנה כמה פרטים ננסה לדלות ממנה על האמן שיצר אותה או על הסמלים שקיימים בה – לא נוכל לפרש אותה כראוי אם לא נדע את שמה ולא נכיר את ההיסטוריה של מי שעומד מאחוריה. על כן כל יצירת אמנות היא סיפור שלם, והיום אתם תיחשפו אל “מאחורי הקלעים” של 3 ציורים מפורסמים שלא בטוח שאתם מכירים.

  • “בנו של האדם” של רנה מגריט
  •  ״הילדה עם הבלון”, של בנסקי
  •  The First 5000 Days”” של  Beeple

 

“בנו של האדם” של רנה מגריט,  

הציור הזה הוא דיוקן עצמי של מגריט, אלא שתפוח ענקי מסתיר את פניו. משמעות התפוח בציור זה מספק רמז לכך שמדובר בסימן ל”דעת”, כפרי הדעת מגן העדן, וזאת בעיקר בעקבות שמה. העובדה שהתפוח צף מול פניה של הדמות ואף נראה כחלק ממנה, מסמל אולי כי הדעת היא חלק בלתי נפרד מן האדם.

 

״הילדה עם הבלון”

ב– 18 באוקטובר 2018, בסוף מכירת הערב היוקרתית של אמנות עכשווית בסותבי׳ס לונדון, הוצגה– ״ילדה עם בלון״ של בנקסי. כמה שניות אחרי שהציור נמכר במחיר 1.4 מיליון דולר, נשמע צפצוף מוזר באולם המכירה והציור החל לגלוש למטה בתוך המסגרת ולצאת גרוס מהצד השני. אלא שמנגנון הגריסה נתקע באמצע הפעולה וכך, במקום פסי נייר על הרצפה, התקבלה עבודה חדשה, שחציה בתוך המסגרת וחציה מחוצה לה.  לאחר המכירה בנקסי נתן ליצירה שם חדש- Love is in the bin – אהבה בפח הזבל. לאחר שלוש שנים אחרי האירוע, היצירה שוב עשתה היסטוריה, כאשר נמכרה במחיר שיא חדש ליצירה של בנקסי – 25 מיליון דולר – פי 18(!!) יותר מהמחיר ששילמה הלקוחה הקודמת  עבור היצירה. 

 

The First 5000 Days”” של  Beeple

אמן הרשת מייק ווינקלמן, שמוכר בכינוי Beeple, מכר אסימון מסוג NFT ליצירה דיגיטלית בשם Everydays – The First 5000 Days תמורת 69 מיליון דולר, במכירה פומבית של כריסטיס. הקונה המאושר לא יכול לתלות אותה בביתו, להוריד אותה מהרשת, להגביל או למנוע צפייה של אחרים בה, להפיץ או לשכפל אותה.

 

אסיים בדבריה של קרן רוסו עוסקת בגבולות הידע האנושי: “האמנות עצמה מהווה מרחב שבו ניתן להעניק צורה למה שחורג מגבולות הרציונליות והסדר הטוב”.

תגובות

תגובות