במאמרי הקודם סיכמתי את ניסיוני הרע ואכזבתי האישית כאמן מהתחום.
כעת רציתי לסכם מספר הצלחות אך להתעכב במיוחד על הסיכון.
איך ילד בן 12 הרוויח 250 אלף דולר בתוך תשע שעות?
בנימין אחמד, ילד בן 12, המתגורר בלונדון, יצר במשך כמה שבועות סדרה של 3,350 יצירות אמנות מפוקסלות של לווייתנים, כל אחת ייחודית, שיווק את יצירות האמנות הדיגיטלית שלו באמצעות טוויטר, עמוד לינקדאין וערוץ יוטיוב ואז העמיד אותן למכירה בתור NFT – אסימונים דיגיטליים המאומתים בטכנולוגיית בלוקצ’יין.
האוסף כולו נמכר בתוך תשע שעות, והכניס לו כ-248 אלף דולרים. אחמד, שמתכנת מאז גיל חמש, לדבריו, הכנסותיו הכוללות הסתכמו ב-400 אלף דולר.
במארס מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, מכר את הציוץ הראשון שלו ברשת החברתית בתור NFT תמורת 2.9 מיליון דולר.
באפריל, NFT של הצילום “ילדת האסון” מ-2005, שבו נראית ילדה בת ארבע מחייכת על רקע בית שעולה בלהבות, נמכר במכירה פומבית תמורת 500 אלף דולר.
במאי נמכר במכירה פומבית NFT של הסרטון “צ’רלי נשך לי את האצבע” – אחד הסרטונים הביתיים הנצפים ביותר בתולדות האינטרנט – תמורת יותר מ-760 אלף דולר.
מדען המחשבים הבריטי טים ברנרס־לי, מכר ביוני את קוד המקור של המצאתו בתור אסימון דיגיטלי ייחודי (NFT) תמורת 5.4 מיליון דולר, במכירה פומבית מקוונת. הטרנד העולמי, צבר תאוצה עם מכירת רגעי השיא של ליגת ה–NBA במאות מיליוני דולרים, כמו הטבעה של הכדורסלן לברון ג’יימס, נמכרה ב-208 אלף דולר. הרשת החברתית המצליחה טיקטוק, החלה להציע מכירה של קולקציית סרטונים באמצעות NFT על רשת אתריום. גם הרשת החברתית טוויטר צועדת בעקבותיה, ואף תאגיד הענק עליבאבא השיק שוק מסחר ב–NFT, בשיתוף ממשלת סין.
סיכונים גדולים ופשיעה
פושעים שצריכים להלבין את כספי העבירה. במקום לקבל כסף מזומן או מטבע קריפטוגרפי ולהסתכן בחשיפה ובמעקב, יכולים לייצר ולמכור נכס דיגיטלי באופן מקוון ולגיטימי לכאורה, ולקבל עבורו תמורה גבוהה בקלות. עבריין מתוחכם אף ידווח על עסקת המכירה של טוקן NFT וישלם עליה מס — וכך יצליח להלבין את הכסף שקיבל. עבריינים מתוחכמים יותר מצליחים אף לטשטש עקבות ולהקשות על גופי המודיעין ורשויות האכיפה שמנסים לאתר אותם באמצעות ניפוח מדומה של תהליך המכרז למכירת הטוקן על ידם. אותם עבריינים מגישים בעצמם הצעות קנייה מדומות באמצעות ארנקים דיגיטליים שונים שהם מחזיקים בהם.
כשפושע מוכר קובץ דיגיטלי במיליון דולר בעסקת מכירה מקוונת דרך מכרז פומבי (לרוב בפלטפורמה, כמו Opensea), עם הצעות קנייה רבות, הוא מצליח לטשטש עקבות ולגרום לצופה מהצד לחשוב שעסקת המכירה לגיטימית. כך, העבריין מצליח להכשיר את העסקה ואת התמורה שקיבל, כשבעצם המשלם הוא צרכן סמים או שותף לפשע, או העבריין עצמו (בהון שחור).
לסיכום- כגודל הסיכויים כן גודל הסיכונים, ולכן החלטתי להתרחק מפלטפורמות למכירת אמנות באסימונים מסוג NFT
