מאת: אושרת ניסים

“כדי לקבל את האחר
צריך להתקרב..
ומבחינתי העיקר הוא לא לוותר.
צריך לנפץ את את הפחד הזה, של השאלה הראשונית
“אולי האחר הזה, מדבק?!”
אז אנשים טובים,
אנחנו לא חולים,
אומנם אחרים, אבל לא שונים
פשוט מוגבלים.
הייתה לי הזכות לגדול עם אימא לביאה ואחים תומכים.
עם ישוב שתמך ( אלפי מנשה )
ועיר שקיבלה והכילה באהבה ( כפר סבא ).
לכל אדם יש חלומות,
אך לפעמים בגלל אילוצים כאלו ואחרים, צריך להזיז אותם הצידה
אך אצלנו, בגלל המגבלה שלנו צריך להזיז אותם קצת יותר.
ואז עם הרבה כוח ורצון, לעשות לנו וליצור עבורנו את ה-חלומות ה-מותאמים.
ככה בעצם החיים נוצרים.
חשוב לי לספר לכם
שלא הכל בידיים שלנו המיוחדים / מוגבלים.
לכן זקוקים אנו
למשפחה, חברים,
שכנים ועיר מופלאה עם תושבים לצדינו.
כי רק יחד, כשותפים למסע של כל אחד מאתנו נשנה את הסביבה שתסביר פניה לאחר.
כקהילה ניתן לפקוח את עיננו, לפתוח את ליבנו, לשנות עוד מעט וקצת מדריכנו, על מנת לתת הזדמנות לי ולחבריי ה- מיוחדים.
ככה נוכל להרגיש ולדעת שאנחנו חיים, עובדים ומבלים, יחד במקום שווה בין שווים.
אז נדע- נרגיש
שלא משנה כמה מורכב לנו,
אנחנו ראויים למסע הארוך הזה יחד עם אנשים טובים, קהילה ותושבים, שלמעננו עצרו מעט באמצע החיים ונתנו לנו הזדמנות להרגיש
שווה בין שווים.
זו הזדמנות עבורי להגיד תודה לאלפי מנשה שלימדה.
ולכפר סבא המופלאה שנתנה לי להגשים..
תמיד יש עוד תקווה”