אינספור כותרים מכילים את התגיות “כוחה של מילה”.

פתגמים רבים נאמרו על מילים והשפעתן:

“מילה טובה אחת מסוגלת לחמם שלושה חודשי קרה” (פתגם יפני).

“מילה היוצאת מפיך גדלה והולכת בדרכה” (פתגם נורבגי).

ובלשון המקורות שלנו:

 “מות וחיים ביד הלשון” (משלי י”ח/21)

 “מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף” ( משלי ט”ו/1).

בהיותי אחת מאלה שהלשון והשפה קרובים לליבה, (כן, אני עדיין מתקנת

שלוש/ שלושה, כאילו/ כמו וכיו”ב), אני עדיין מזדעזעת מלשונם הבוטה 

והמתלהמת של הפוליטיקאים, מלשונם העילגת של אנשי התקשורת 

ומלשונם הדלה של מורי ישראל.

אכן, לדיבור כוח עצום, ואופן השימוש בו יכריע אם השפעתו תהיה שלילית 

או חיובית.

אין פלא על כן, שמילותיה המקופלות של סימה רולניק הילכו עליי קסם.

בתוך ספרים עבי כרס היא מקפלת במלאכת מחשבת מילים.

מילים טובות בלבד. מילים עם מסרים חיוביים ומעצימים.

 “כל מילה צריכה בית” אומרת סימה.

“אדם צריך לקום בבוקר ולראות את המילה, והיא תיתן לו אנרגיה החיובית”.

וכך מתהלכים האורחים בין הספרים בתערוכה ומתמלאים באותה אנרגיה 

מדהימה, שמאפיינת כל כך את סימה.

מקווה שגם הצופים יחושו בכך.