רחל פרנק
רחל נולדה וגדלה בירושלים במשפחה מסורתית, שרובה גרה עד היום בירושלים
הוריה תמיד עודדו אותה לעסוק באמנות שהייתה האהבה הגדולה שלה. כיום מתגוררת בכפר סבא.
במשך 33 שנים חינכה וטיפלה בילדים עם לקויות למידה, קשיים רגשיים והפרעות התנהגות, הדריכה מורים וניהלה בי”ס לתלמידים עם הפרעות רגשיות והפרעות התנהגות.
כל אלה לא מנעו ממנה לעסוק באמנות. כל השנים, במקביל לתפקידיה החינוכיים למדה בקורסים רבים ואצל מורים שונים טכניקות רבות של עבודת יד, צורפות, ציור ופיסול.
גם בבית ספר “נווה הדר” לילדים עם קשיי התנהגות אותו ניהלה במשך 12 שנים העיסוק באמנות היה מרכזי: הוקמו פסלים סביבתיים שבהכנתם לקחו חלק תלמידים ואנשי צוות, פעמיים בשנה מוסגרו ונתלו ציורי התלמידים בתערוכה, התלמידים מחזרו חומרים ויצרו עבודות מרהיבות וגולת הכותרת הייתה במיזם הקמת קיר פסיפס שאורכו 2.5 מטרים ורוחבו 2 מטר בהנחיית ד”ר שרה מלצר. התהליך היה מרתק בפני עצמו
התלמידים בחרו את הנושא, ציירו את הפרטים ויצרו סקיצה. בחרו את הפסוק מקהלת רבה “ראה מעשי כמה יפים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל את עולמי שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך”. כל התלמידים ואנשי הצוות היו שותפים בהכנת הקיר.
הסגנון שלה עבר תהליך דומה גם בציור וגם בפיסול. מסגנון נאיבי, לריאליסטי פיגורטיבי ולמופשט. העבודות הנאיביות בציור ופיסול הן עבודות ראשונות כדוגמת פסלי זוג הנערות על הספסל. הפיסול הפיגורטיבי ראליסטי כולל דיוקנאות ודמויות נשיות וגבריות. רוב עבודותיה כיום הן פיגורטיביות מופשטות.
הרעיונות לעבודות באים מהשראה של טיולים במקומות שונים בארץ ובעולם, מתמונות ובעיקר ממראות וממחשבות שמתורגמות לאמנות. היצירתיות והדמיון העשיר עזרו לה בעשייה האמנותית לאורך כל הדרך.
רוב הציורים והפסלים הם על פי צילום, מודל דומם או חי. העבודות האבסטרקטיות הן פרי דמיונה. יש בהם תנועה וחיבור בין עצמים או אובייקטים בודדים. דוגמאות לכך הם פסל “האינסוף” פסל “סינרגיה”, והטוטמים של הכדורים הצבעוניים
במשך שנים רבות העסיק אותה נושא דימוי הגוף הנשי, דימוי האישה בעיני עצמה וכיצד היא נתפסת על ידי סביבתה, ניצול וכאב של נשים וכד’. לכן, חלק גדול מהציורים והפסלים שלה הם נשים: נשים גדולות ממדים שהן “אימא אדמה”, נשים “כבולות” – ללא ידיים. דימוי לנשים המנוהלות ומנוצלות ע”י הסביבה והעולם הגברי הסובב אותן. פסלי הטורסו בהם רואים רק את החלק העליון של האישה. הראש, הידיים והרגליים אינם קיימים. בכך באה לידי ביטוי ההתייחסות רק להיבטים המיניים של האישה ולא לאישה כמכלול. נשים הרות – המראות את השינוי החל בגופה של האישה בשנות פוריותה. נשים אידאליות מבחינה פיסית שהם שאיפה של נשים רבות הרוצות להיראות כך.
גם לנושא הזוגיות מקום חשוב בעשייה האמנותית שלה, בעיקר בפיסול: רוב הזוגות שלה הם במצב האידאלי של הזוגיות – אוהבים. פסל הזוג “בין שמים לארץ” מתאר את העליות והירידות בזוגיות לאורך החיים. הזוג יכול לעמוד זה מול זה, זה ליד זה, זה מאחורי זה. הצבת הדמויות באופן משתנה זה כלפי זה באה לבטא את הפנים השונות של מערכות היחסים הזוגיים: מאהבה לכעס ומהתרחקות לשיתוף ולחברות.
בחלק גדול מעבודותיה קיימת האינטראקציה הזוגית, אפילו בעבודות מופשטות.
חלק גדול מהציורים שלה הם ציורי דיוקנאות, ציורי נוף ופרחים המושפעים מהטבע וכן ציורים מופשטים בהם צבעוניות עזה.
רחל השתתפה במספר מיזמי הנצחה: שלושה במסגרת “קהילה יוצרת וזוכרת”. מיזם בו אמנים מנציחים נופלים באמצעות אמנותם, בשיתוף בית יד לבנים ואמנים. השתתפה בקהילה זוכרת בכפר סבא (2019) ובשנים 2020 ו-2021 בקהילה זוכרת ויוצרת בחיפה. כמו כן, השתתפה במיזם להעלאת המודעות לקטל בכבישים בשיתוף אור ירוק ואמנים. שני הפסלים שאמורים היו להשתתף בתערוכה בתחילת הקורונה, עדיין לא הוצגו בתערוכה.
בשנים האחרונות רחל משלבת את אהבתה לשני תחומי היצירה בהם היא עוסקת: ציור ופיסול. היא מנצלת את הדמיון הפורה שלה ומתמקדת ביצירת קומפוזיציות ויזואליות בדרך של ציור על גבי פסלים שהיא יוצרת. הפסלים הם צבעוניים ומלאי שמחת חיים, תנועה ודמיון. הם ניתנים להתבוננות ולפרשנות שונה מכל כיוון. הצבעוניות העזה משדרת יופי, אור, דינמיות והרמוניה ומשקפת את תחושותיה ואת האיזון והשלווה בחייה אליהם הגיעה בשנים האחרונות.
כדוגמא לחיפוש אחר קשרים הרמוניים צורנית וצבעונית יצרה לאחרונה סדרת פסלי כדורים היוצרים שרשרת. בעוד הכדור הוא צורה גיאומטרית מושלמת, הרי שהכדורים שהיא יוצרת בבנייה ידנית או באובניים אין בהם שלמות וכל כדור בפני עצמו, על אף צבעוניותו הוא סתמי. באמצעות הצבת הכדורים והחיבור ביניהם היא בודקת את הקשרים שלהם במרחב. רק כאשר הכדורים מושחלים ונקשרים ביניהם נוצרת התחושה ההרמונית ואותה שלמות שלא מתקיימת בכדורים הבודדים. שונותם של הכדורים הבודדים, מבחינת המקצבים והצבעים והגיוון של העיגולים והצורות, מתחברת לכדי מכלול ויוצרת סינרגיה בבחינת השלם שגדול מסך חלקיו.
רחל הציגה בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ, ובשתי תערוכות בחו”ל: בפולין ובמוסקבה.
רחל משתייכת לעמותת אמני כפר סבא: “אמן בעירו” ולסניף האמנים הישראלי של ארגון האמנים WAG העולמי.
