“אם תמונה אחת שווה אלף מילים, כמה שווה סרטון וידאו שלם?” – זהו המשפט האחרון המופיע בכל מייל שאני שולח. במאמר אני מסביר מדוע הוספתי משפט זה. כריס אנדרסון, אוֹצֵר ועידת TED, טוען – “מה שיוהאן גוטנברג עשה עבור הכתיבה – הוא מה שסרטוני וידאו מקוונים עשויים לעשות עבור תקשורת פנים אל מול פנים”. אתרי שיתוף וידאו באינטרנט הם אתרי אינטרנט המאפשרים לגולשים להעלות קובצי וידאו לאינטרנט ולשתף בהם אחרים ואף לבצע שידור חי או להקליטו לטובת שימוש במועד מאוחר יותר.
עם התרחבות רוחב הפס, אינטרנט מהיר ופיתוח טכנולוגיות שונות לעריכה, העלאת קטעי וידאו לרשת האינטרנט, אתרי שיתוף קבצים ווידאו שונים זוכים לפופולריות רבה וככל שגדלה הנגישות, כך גדל הביקוש.
אמנה שלושה אתרים מ עשרות אתרים המתחרים על סרטוניהם של צלמים חובבים:
יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) – אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו. בנובמבר 2006, רכשה גוגל את האתר תמורת 1.65 מיליארד דולר; מאז, פועל אתר יוטיוב כאחת מחברות הבת של גוגל.
Vimeo – אתר הנותן קצת יותר – מדובר במעין רשת חברתית שמאכלסת אמנים, אנימטורים חובבים, יוצרים עצמאיים וכו’ – סוג של Deviantart לסרטונים בלבד.
Revver – אתר לחלוקת רווחים עם היוצר. האתר משבץ פרסומות בסמוך לקטעי הווידאו שהגולשים מעלים, והיוצר מקבל 50% מההכנסות מהפרסום.
בעבר תחנות הרדיו והטלוויזיה היוו את “קרש הקפיצה” עבור אמנים בדרכם לתהילה, הרי שפעילות הקשורה למדיה חברתית הפכה “חשובה ללא עוררין”. סטטיסטיקות שנערכו ב-2013 הצביעו על כך, ש-90.3% מסך הצפיות בסרטונים ביוטיוב – היו על 2.5% מהאמנים בלבד- חלק זעיר מסך כל האמנים שהופיעו ופרסמו ביוטיוב. אמנים אלו “כּוּנוּ” ב”תארים” שונים, בהתאם למידת הצלחתם: “מגה-סטארים”, “מיינסטרים” ו”בעלי סדר גודל בינוניים”.
בהתייחסו לשאלתם של מספר תורמי יוטיוב לגבי מהותו וחשיבותו של אמצעי תקשורת זה – תקשורת “פנים אל מול פנים”, ומסירת מידע עבור מיליארדי משתמשים באמצעות סרטוני וידאו מקוונים, התפייט אוֹצֵר ועידת TED, כריס אנדרסון, באומרו כי “יוטיוב היא תוצאה של תהליך של כוונונים עדינים, הנפרש על פני מיליוני שנות אבולוציה”.
אנדרסון קבע, כי לא יִרְחַק היום בו יהיה ניתן לומר בהחלטיות, כי “סרטוני הווידאו המקוונים יאיצו באופן דרמטי את התפתחות המדע”, וכי “יוצרי ומעלי הסרטונים עשויים ליצור את מחזור הלימוד הגדול ביותר אי פעם, בהיסטוריית המין האנושי”.
בתחום החינוך, למשל, נעזר מייסד “אקדמיית קהאן”, סלמן קהאן, בפלטפורמת יוטיוב- כדי להעלות את סדרות השיעורים המקוונים שלו לאתר- ללא תשלום. קהאן טען בראיון עמו, שפורסם ב-27 בינואר 2014 בעיתון ה”ניו יורק טיימס”, ש”קודם לפלטפורמת יוטיוב, העלאת שעורים מקוונים לרשת האינטרנט הייתה יקרה ביותר, ואילולא יוטיוב- רעיון ה”אוניברסיטה” לא היה יוצא לפועל”. עורך חדשותי בכיר בעיתון “פורבס”, מייקל נוייר, הגדיר את “אקדמיית קהאן” כ”בית הספר הגדול ביותר בעולם”, הכולל טכנולוגיה, המתעתדת לשנות בעתיד – באופן הדרגתי – את ה”דרך המסורתית” בה בני האדם לומדים בעת הזו.
אסכם מאמר זה בציטוט של קַאתְ’רין תַ’אייֶר, מפיקה בכירה בעיתון הכלכלי “פורבס”, כי “לא מספיק שיצירותיהם של אמנים מהעידן הדיגיטלי- תהיינה אך ורק ברמה גבוהה (מבחינת רמת הפקה, איכות הצילום וההקלטה, רמת הביצוע של היצירה ועוד), אלא שנדרש שהעבודות תעוררנה תגובות, כשהיא מתכוונת לפלטפורמת יוטיוב בפרט, ולמדיה החברתית ככלל”.
