דו קיום אקולוגי נוסח כפר סבא וכפר קאסם בהובלת מרכז פרס לשלום ולחדשנות. הקמת גינות על גגות מבני ציבור לרווחת התושבים ותלמידי בתי הספר.
רפי סער ראש עיריית כפר סבא: “הפרויקט משלב ערכים חשובים של חיים משותפים בין אזרחי המדינה היהודים והערבים יחד עם חיבור בין חקלאים לעסקים מקומיים”.
אפרת דובדבני, מנכ”לית מרכז פרס: “המרכז פועל למען חיים משותפים ושואף לגייס את הפתרונות היצירתיים של החדשנות הישראלית למען עולם טוב יותר”*
אתמול (יום חמישי) התקיימה בבית הספר אלחייאת בכפר קאסם השקה של גינה ירוקה בכפר קאסם. מדובר בחלק מפרויקט “גגות ירוקים”, פרויקט משותף של החברה הכלכלית של כפר סבא בשיתוף אגף קיימות וחדשנות בעיריית כפר סבא והחברה הכלכלית של עיריית כפר קאסם שמוביל מרכז פרס לשלום ולחדשנות ובמימון USAID.
מטרת פרויקט “גגות ירוקים” היא לקדם חיים משותפים והבנה הדדית בין יהודים לערבים באמצעות חינוך לשלום ולקיימות, יזמות משותפת, ואירועים קהילתיים משולבים. הפרויקט מחבר בין תלמידי תיכון, תלמידי חטיבה, אנשי חינוך ובתי ספר מכל המגזרים כמו גם בין אנשי יזמות משתי הקהילות. התוכנית החינוכית המורכבת ממפגשים חד ורב תרבותיים, אותם מעבירים תלמידי תיכון מכתה י’ לתלמידי חט”ב בכתה ז’. כך נוצרת אינטראקציה חיובית וקרקע פורייה לשיתוף פעולה, לשיח חינוכי לשלום, לשבירת סטריאוטיפים, ולהתמודדות עם חששות ופחדים דרך פעילויות משותפות בנושא קיימות, התחממות גלובלית, משבר האקלים, תרבות הצריכה, פסולת, אנרגיה מתחדשת, אקטיביזם סביבתי ועוד. נכון להיום התקיימו כבר ארבעה מפגשים רב תרבותיים בין התלמידים, בו הם הכירו אחד את השני ויצרו קשרים עם הקהילה השנייה.
טקס ההשקה נערך במעמד סמנכ”לית מרכז פרס לשלום, ירדן לעאל יבלונקה, ראש עיריית כפר קאסם, עו”ד עאדל בדיר וראש עיריית כפר סבא, רפי סער.
גגות ירוקים הם גגות המכוסים בצמחים או בגידולים שונים ובעלי יתרונות רבים, בין היתר בשימושם כמבודדי חום, סופגי לחות ומפחיתי טמפרטורות בתוך המבנה שעליו הם בנויים. זאת בנוסף לחשיבותם הרבה בתמיכה במערכות אקולוגיות מקומיות, שיפור איכות האוויר, בידוד מרעש והעובדה כי הם מאפשרים קיום סביבת גידול לבעלי חיים ושימור מגוון מינים.
הפרויקט כולל פתרונות מעולם הקיימות, כגון גגות ירוקים לפנאי -“גינות גג”, וגגות יצרניים בטכנולוגיה הידרופונית. זאת במטרה ללמוד על כל מסלול היבול, מהשדה ועד הצלחת, ועל היתרונות של כלכלה מעגלית ופתרונות שמחברים טבע עם העיר. הפרויקט יוצא לפועל בתמיכת סוכנות הסיוע האמריקאית – USAID.
יש לציין, כי מספר גגות ירוקים כבר הוקמו בכפר סבא בינהם על גג מרכז “ארט קיימא”, מעל מועדון הגמלאים סירקין וגם על גגו של בית הספר היסודי הירוק, ע”ש שמעון פרס בעיר. הצמחים מסייעים בשימור ובהעשרת המגוון הביולוגי בעיר ולאקלים מיטבי של המבנה כולו. בנוסף, הגג הירוק משפר את מערכת הניקוז ומהווה בידוד תרמי ואקוסטי
השטח ששימש בעבר לחוות המזגנים ודודי שמש, הפך לכיתה לכל דבר– עם פרגולות, מקומות ישיבה ובעיקר מערכת גידולים הידרופונים חדשניים ללימודי חקלאות וקיימות.
ראש עיריית כפר סבא, רפי סער: “העיר כפר סבא מובילה את תחום הקיימות בארץ ומקדמת כל העת פרויקטים חדשים לשמירה על הסביבה ולהתמודדות עם משבר האקלים. פרויקט הגגות הירוקים משלב ערכים חשובים של חיים משותפים בין אזרחי המדינה היהודים והערבים יחד עם חיבור בין חקלאים לעסקים מקומיים, תוך שילוב של עקרונות בנייה ואדריכלות מתקדמים – בהתאם לחזון העירוני ופיתוחה”.
*חבר מועצת העיר, עילאי הרסגור-הנדין*: “פרויקט הגגות הירוקים בעיר התחיל לפני כעשור כיוזמה של תושבים, והפך אצלי לאחת מהמטרות המרכזיות כחלק מהפיכתה של כפר סבא לעיר ירוקה ומקיימת. לאחר שחייבנו בתקן הבנייה הקמת גגות ירוקים או סולאריים במבנים המסחריים, אנחנו עוברים לשלב הבא: הקמת גגות חקלאיים יצרניים. זהו תחום ענק בעולם בשנים האחרונות, וכפר סבא הפכה לחלק ממנו. שיתוף הפעולה עם כפר קאסם הוא המשך המדיניות של חיים משותפים – יהודים וערבים ביחד, שפועלים למען הגשמת חזון סביבתי משותף. זוהי הקיימות במובנה הרחב”.
*אפרת דובדבני, מנכ”לית מרכז פרס לשלום ולחדשנות*: “מרכז פרס פועל כבר למעלה מ-20 שנה למען חיים משותפים של יהודים וערבים ושואף לגייס את הפתרונות היצירתיים של החדשנות הישראלית למען עולם טוב יותר. אין ספק שמשבר האקלים הוא אחד האתגרים המשמעותיים שהאנושות מתמודדת איתם, ופרויקט הגגות הירוקים הוא מהלך חשוב שהמרכז גאה להוביל לטובת המאמץ המשותף”.
*נאג’ח עאמר מנכ”ל החברה הכלכלית כפר קאסם*: “כפר קאסם שמחה להיות שותפה לפרויקט פורץ דרך של הקמת גגות ירוקים, על גבי מבני בתי ספר, לראשונה בעיר, ולהמשיך לשמש דוגמה לשיתופי פעולה וחיים משותפים בין יהודים לערבים, גם באמצעות פלטפורמה זו. החברה הכלכלית כפר קאסם כזרוע ביצועית של העירייה גאה לסלול דרך של חדשנות בקרב הרשויות בחברה הערבית ואין ספק כי פתרונות לנושאים של סביבה והתמודדות עם משבר האקלים, באמצעות ניצול המרחב הציבורי והמשאבים הקיימים, הם העתיד של כדור הארץ.