אמנות יהודית -מונח כללי המתייחס לעבודות שנוצרו על ידי אמנים יהודים ,אשר מתארות נושאים הלקוחים מן התנ”ך או מחיי היהודים. יש המחילים מושג זה על כל אמנות שנוצרה על ידי יהודים. באופן מסורתי ,נתנו יהודים ביטוי לכמיהתם ליופי ולאמנות בכלי קודש מעוטרים, ספרים מאוירים , מצבות מגולפות, חותמות ותכשיטים.
לפי הסברה המקובלת בחברה היהודית, נחשבו הציור והפיסול כהפרה של הדיבר השני:” לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים מעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ” [שמות כ’ ד’]. בנוסף, במשך מאות שנים לא יכלו יהודים להשתלב בעשייה האמנותית הרווחת בארצות אירופה משום שזו הייתה דתית , כנסייתית מעיקרה. הדבר השתנה בתקופת ההשכלה והאמנסיפצייה בשלהי המאה השמונה עשרה, תחילה בגרמניה ובמערב אירופה ומאוחר יותר, גם במזרח אירופה. אז נפתחו האקדמיות לאמנות בפני יהודים, ובמקביל וצר קהל שוחרי אמנות יהודים ופטרונים בני המעמד הבינוני והעליון.
