אנשי המאה המשפיעים בכל הזמנים בכפר סבא : זאב וטובה גלר

פרויקט ענק ובלעדי באתר השרון פוסט, על אנשים יוצאי דופן, נדירים, פעילים ומיוחדים מאוד בעירנו.

אנשי המאה המשפיעים בכל הזמנים בכפר סבא והפעם : זאב גלר ז"ל ורעייתו שתיבדל טובה גלר

מאת: אירית מרק

זאב גלר, (1922 – 14 במאי 1982) היה ראש עיריית כפר סבא בשנים 1965–1982. זאב גלר נולד בסטניסלבוב (שהייתה אז בפולין) ב-1922 ובהיותו בן 14 עלה לארץ ישראל עם הוריו, אחיו ואחיותיו.

כשהיה זאב בן 15, נרצח אחיו הבכור, גדליהו גלר, על ידי ערבים (היישוב משמר השלושה נקרא על שמו ועל שם שניים מחבריו שנרצחו). בשנת 1939 החל לעבוד במועצת כפר סבא כעובד זוטר. בגיל 18 התגייס לצבא הבריטי, בו שירת חמש שנים. הוא הוצב במצרים ובאיטליה, שירת בבריגדה היהודית, נפגש עם פליטי שואה באירופה ועשה לקליטתם בארץ ישראל. בשנת 1945, עם סיום שירותו בבריגדה, חזר לארץ ישראל ולעבודתו במועצה המקומית של המושבה כפר סבא.

במלחמת השחרור שירת בחטיבת עודד ולאחר המלחמה נתמנה למזכיר המועצה, תפקיד בו כיהן במשך 17 שנה. בשנת 1961 יצא לבקשת משרד הפנים להדריך את פקידי המועצה בירוחם. במשך מספר שנים מילא גם את תפקיד מנהל מחלקת החינוך בהתנדבות, תוך סירוב לקבל תשלום על העבודה הנוספת.

בשנת 1965, כאשר פרש ראש העירייה, מרדכי סורקיס, ממפא"י ועבר לרפ"י, נבחר זאב גלר להיות מועמד מפא"י לראשות העירייה. בבחירות זכה המערך בראשותו ל-6 מתוך 13 מנדטים, והפך לראש העירייה השני של כפר סבא, בראש קואליציה של המערך עם נציג מפ"ם. גלר כיהן בתפקיד ראש העיר במשך 17 שנה, עד יומו האחרון בשנת 1982, בהיותו בן 60, עת לקה בדום לב במהלך ישיבה של העירייה.

נוסף על תפקידו כראש עיר כיהן כיו"ר אגודת לב אל לב לקידום מכון הלב של בית החולים מאיר וכיו"ר קרן שושנה ספיר.

על שמו בכפר סבא, מתנ"ס, גן ציבורי, רחוב מולדת ששמו הוסב לרחוב גלר וקריית חינוך, אשר כוללת 3 מתוך 4 חטיבות הביניים בכפר סבא, בית ספר יסודי ומספר גני ילדים. רעייתו, טובה גלר, הקימה קרן לעידוד ההתנדבות בקהילה לזכרו.

גלר דאג לתכנון ארוך טווח. בשנת פטירתו, 1982, היו מונחות במגירות העירייה תוכניות אב עד לשנת 2000. בחזונו ראה כיצד העיר הולכת ומתפתחת מזרחה, ועשה רבות לביזורה של העיר ולאינטגרציה חברתית. במהלך כהונתו כראש עיר הטביע גלר את חותמו בחינוך ילדי העיר – בשנים אלו הוקמו פנימיות תיכוניות, חטיבות ביניים ושורה של בתי ספר בכל אזורי העיר.

היכל התרבות העירוני "יד לבנים", שתוכנן כבר על ידי קודמו אך בנייתו החלה על ידי גלר, נחנך על ידי גלר בתחילת שנות ה-70.

גלר הקים את המרכזים הקהילתיים בשכונות יוספטל וקפלן, תכנן את שדרות בן-יהודה, ופעל להקמת תשתית רחבה למערכת חינוך ולהקמת אזור תעשייה מתקדם.

גלר נודע כמי ששילב חזון ויכולת ביצועית עם אנושיות חמה, מסירות ודאגה רבה. דלתו תמיד הייתה פתוחה לכל תושב, והוא דאג לפתור את בעיות התושבים הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט. זאב גלר נהג להיפגש עם תושבים חדשים לשיחת היכרות, מדי שבוע ביקר את המאושפזים במחלקות השונות של בית חולים מאיר, התנדב במשמר האזרחי, והקדיש זמן רב לביקור במוסדות העירייה כגון מתנ"סים, ספריות, גני ילדים ובתי ספר.

במהלך מלחמת ששת הימים שלח גלר את עובדי עירית כפר סבא לסייע לפליטי קלקיליה ששהו בוואדי ליד טולכרם. עם זאת, הוא פעל למנוע את חזרת התושבים אל קלקיליה בגלל הבעייתיות הביטחונית. לאחר שדעתו לא נתקבלה, פעל ליצירת קשרים עם עיריית קלקיליה ואלו נמשכו עד שנת 1976, עת נבחר בקלקיליה ראש עיר לאומני.

טובה גלר

 

הגברת טובה גלר עלתה ארצה כילדה מסלונים שבפולין. בוגרת גימנסיה "הרצליה" וסמינר "תלפיות". הקימה בית בכפר סבא יחד עם בעלה, זאב גלר ז"ל, שכיהן כראש העיר כפר סבא.
פעילה בתחום החינוך: היתה גננת, עסקה בהוראת נערים עובדים ובחינוך מבוגרים, במסגרת "הנחלת הלשון" וב"בעור הבערות", כשלמעשה הוראת השפה היתה רק חלק מהקשר האישי עם האנשים והסיוע בקליטתם

טובה גלר

פעילה בתחום ההתנדבותי במישור הקהילתי-סוציאלי. שימשה כיו"ר "איל"ן".
במרכז פעילותה ההתנדבותית עומדים מועדוני הקשישים, להם הם מעניקה מזמנה וממרצה באופן אישי, במסירות ובהתמדה במשך שנים רבות. על פעילותה זו קיבלה את התואר "אם המועדונים".
ניהלה בית פתוח, בו נמצאה אוזן קשבת ולב חם לכל אדם במצוקה, בית ששקק פעילות ציבורית ושימש בסיס מוצק ותומך לפעילות אישה, זאב גלר ז"ל, למען העיר כפר סבא.

גלר עדיין מתגוררת בבית בו גרה עם בעלה זאב גלר ז"ל.

שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות