3 רכבים שהיו קרוסאוברים עוד לפני שהקטגוריה נוצרה
לפני הרבה שנים, מעט אחרי שרכבי נוסעים ומשאיות הפכו לדבר שבשגרה, הרבה נהגים התחילו לתהות: מה אם אפשר לשלב את הנוחות של מכונית עם הקשיחות של משאית באותו הרכב? כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת, הגיעה התשובה הראשונה לשאלה הזו, בדמות רכבי הסטיישן המוכרים כיום.
מסטיישן עד קרוסאובר – האבולוציה
קרוסאובר הוא אמנם מונח חדש וטרנד חזק מאוד כיום, אבל אפשר אפילו לומר שמכוניות הסטיישן היו רכבי הקרוסאובר הראשונים, עשרות שנים לפני המרכבים המודרניים.
לאחר הסטיישן, בעשורים הבאים צצו סגמנטים נוספים ששילבו את הפונקציות של מכונית ומשאית. בשנות ה-80, הסטיישן ננטשה (לפחות בארצות הברית) לטובת קטגוריית רכב חדשה בשם “מיניוואן”. המיניוואן, בתורו, הוחלף עשור לאחר מכן על ידי רכבי שטח גדולים.
כעת, העלייה המתמדת במחירי הדלק והמודעות הגוברת לאיכות הסביבה גורמת לאנשים לנטוש גם את הסגמנט הזה. הפתרון: רכבי קרוסאובר SUV שמטשטשים את הגבול עוד יותר בין רכב נוסעים ייעודי לכלי המיוחד לנשיאת וגרירת חפצים.
האם קרוסאוברים הם תופעה חדשה? לא באמת. למעשה, בעזרתם ניתן להדגים את האופן שבו טרנדים בעולם הרכב נוטים לבוא וללכת – ולחזור שוב.
הנה שלוש דוגמאות לרכבים בעלי מאפיינים של קרוסאובר, לפני שהמונח הזה בכלל היה קיים.
ג’יפ
אם אי פעם היה לקוח שבאמת נזקק לרכב קומפקטי, דמוי מכונית כביש, שיכול לעשות את הבלתי אפשרי, זו הייתה ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. בעקבות בקשה דחופה של צבא ארה”ב, נולד אחד ממותגי הרכב האייקוניים בכל הזמנים: ג’יפ.
עיצוב הג’יפ המקורי פותח על ידי חברת מכוניות Bantam בשנת 1940, תוך עמידה בדדליין מדהים של 49 יום שהוטל על ידי הממשלה. כאשר התעוררו חששות לגבי יכולתה של היצרנית לעמוד במכסות העצומות שהעמידה הממשלה, החברות וויליס-אוברלנד ופורד החלו לייצר בפועל את כלי הרכב.
משלבי הפיתוח המוקדמים שלו, דרך שירותו הצבאי המהולל במלחמה ועד המעבר שלו לחיים אזרחיים במגוון גרסאות, הג’יפ הוכיח את עצמו כמחוספס, רב תכליתי ובעל יכולת גבוהה. לאורך השנים, “ג’יפ” הפך לשם נרדף להרפתקאות, קשיחות והנאה על ארבעה גלגלים.
שברולט אל קמינו
כאשר עומדים מול (חזיתית) הדגם האייקוני של שברולט, קל להתבלבל ולחשוב שמדובר ברכב כביש רגיל. עם זאת, במבט נוסף מכל זווית אחרת ניתן לראות בבירור שהוא מחובר לשלדה של טנדר.
האל קמינו, שייצורו הופסק ב-1987 לאחר יותר משלושה עשורים של מכירות, זכה עם השנים למעמד של קאלט בקרב חובבי רכבים מסיביים. בשלב מסוים במחזור החיים של הדגם, ניתן היה לרכוש אותו עם מנוע V-8 בעל 350 כ”ס. עם המנוע החזק שלו, האל קמינו ענה לדילמה עתיקת היומין “מכונית או משאית?”, עם התשובה “גם וגם”.
לרוע המזל של ה-El Camino ורכבים דומים לו, בשנות השמונים הביקוש ירד באופן ניכר. אותם אלה שרכשו את הרכבים בשנות ה-60 וה-70, היו בשלב זה הבעלים של מיניוואנים.
סובארו BRAT
רכב שהיה בייצור מ-1978 עד 1987. על בסיס אותה מסורת של ראנצ’רו ואל קמינו, ה-BRAT היה מורכב משלדה של טנדר. אחת התכונות הבולטות ביותר שלו הייתה הנעה לכל הגלגלים, אשר אפשרה לנהגים לעבור הלוך ושוב בין מצבים ולהסתגל לתנאי הכביש (והשטח). תכונה זו הפכה את הדגם ל”קרוסאובר” במובן האמיתי של המילה.
ה-BRAT הקטן לא התהדר לא בכוחות סוס עצומים, וגם לא נמכר במספרים מאוד גבוהים (קצת יותר מ-92,000 בסך הכל). עם זאת, אחד מהם היה לא אחר מאשר נשיא ארה”ב לשעבר, רונלד רייגן, שהיה הבעלים של דגם אדום משנת 1978.
בשורה התחתונה
אין ספק שמאז רכבים אלה, הקטגוריה של “קרוסאוברים” עברה שינויים משמעותיים והשתדרגה עוד יותר. עם זאת, אל תאמינו למי שטוען שהיא נולדה רק בשנים האחרונות. גם אם לא נקראו כך, היו רכבי קרוסאובר כבר לפני עשרות שנים.
