גלריה Global Art
רח' מרכז בעלי מלאכה 13 תל אביב
פתיחה יום רביעי 20/5 בשעה 20:00 בערב.
אוצרות – מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי
"אני עובד עם עיתונים. לא בגלל מה שכתוב בהם, ולא בגלל שהם בחינם – אלא בגלל מה שהם עושים. העיתון הוא החומר היומיומי ביותר שיש: הוא מגיע, נקרא, נזרק, ומחר יגיע עוד אחד בדיוק כמוהו. הוא השגרה עצמה, מודפסת. בעבודות שלי אני משנה לו את התפקיד. במקום לקרוא ולהשליך, אני חותך, צובע ובונה. הכותרות הופכות לרקע, התמונות הופכות לטקסטורה, והמילים – שנכתבו כדי להיקרא פעם אחת ולהישכח – נשארות. מצטברות. הופכות לשכבה."
התערוכה נעה בין שני צירים.:
הציר הראשון עוסק בשחיקה של הזהות מול הצפת המידע. דמויות ללא פנים, פנים שנמחקות לתוך הטקסט, גוף שנבלע ברקע. אנחנו חושבים שאנחנו חושבים. מרגישים שאנחנו מרגישים. מאמינים שאנחנו בוחרים. אבל אותו עיתון בבוקר, אותה גלילה בטלפון, אותה דרך לעבודה – פעולות שחוזרות על עצמן עד שהתודעה לומדת לבצע אותן בלי לשאול. עם הזמן, ההרגל הופך לזהות.
הציר השני נכנס לתוך הכותרות עצמן.אני לוקח כתבה, אירוע, רגע שעבר בחדשות – ומתרגם אותו לדימוי לפי איך שהוא מהדהד אצלי. מלחמות, איומים, הסלמות – דברים שקורים שוב ושוב עד שהם נשמעים כמעט כמו מזג אוויר. בתוך החזרתיות הזו, גם הזעזוע נשחק והופך לחלק מהרקע.
בעבודות הללו מנסה הררי להחזיר לדימוי את המשקל שלו. לקחת רגעים שכבר עברו דרכנו, ולתת להם להיתקע. לא כחדשות – אלא כתמונה שנשארת.
שלום מקבל צורה של כלי נשק, איום לובש דימוי של כלנית, הגבול בין צמיחה להרס מטשטש.
השם [dd/mmm/yyyy] הוא פורמט תאריך ריק .Placeholder – הוא ההבטחה של העיתון ושל היומיום: שמחר יהיה עוד יום, עם עוד כותרות, עם עוד מידע שיזרום דרכנו מבלי שנעצור. אני מבקש לעצור,להתבונן,לחשוב, אני יודע שזו בקשה גדולה מעיתון.
על דקל : דקל הררי הוא אמן מיקס-מדיה עכשווי, העובד בעיקר עם עיתונים כחומר גלם. הררי לא יוצר את הדימוי מאפס אלא בוחר את העיתון כחומר הקיים ביום יום ומציב אותו מחדש בהקשר אמנותי. העיתון בעבודותיו הוא המייצג הפיזי של שטפון המידע והאינפורמציה המציפים את האדם המודרני. שיטפון מאתרים באינטרנט ומהרשתות החברתיות. השיטפון הזה מיוצג על ידי העיתון הפיזי שהוא במידה מסויימת אנכרוניסטי אבל עדיין רלוונטי ומוכר והוא זה המשמש כחומר גלם לכל העבודות המופיעות בתערוכה. עבודותיו חוקרות את המתח שבין מידע, שגרה וזהות. הן חוקרות את הרגע שבו הפעולה היומיומית מפסיקה להיות בחירה והופכת להרגל, ואת האופן שבו הצפת מידע מעצבת, ולעיתים מסתירה, את הנוכחות האנושית. הררי מגיע מרקע עסקי, סביבה ארגונית מסודרת שבה הדאטה מקדימה את האינטואיציה. המעבר לעשייה האמנותית נבע מצורך אישי לעצור, להרים את הראש, ולשאול שאלות שאין להם KPI. בעבודותיו משמש העיתון גם כחומר וגם כסמל. לא כמקור לידיעות, אלא כמשטח שממסגר את המציאות ולעיתים מעלים את האדם שבתוכה. דרך שכבות של חומר, צבע ודימוי, הררי בוחן את השאלה מי אנחנו לפני שאנחנו נחשפים למידע – ומי אנחנו הופכים להיות אחרי.
נעילה: 20.6.2026
שעות הגלריה : שלישי –חמישי : 11:00-18:00
שישי-שבת: 10:30-14:30
