"… וישלחהו מעמק חברון ויבוא שכמה" [בראשית ל"ז 14]. אם קיימת פורענות-שכם היא המקום המזומן לכך.אולי טבוע הדבר בנופה, בעברה, בטיב אנשיה, או במיקומה האסטרטגי של ארץ ישראל, אשר בגין כך כונתה על ידי החוקר אולברייט :"הבירה הבלתי מוכתרת של ארץ ישראל". פורענות-פרשת עינוי דינה, מכירת יוסף, פילוג הממלכה ועוד, כל אלה-בשכם. לאחר כל אלה קבעו חז"ל:"מקום מזומן לפורענות, בשכם…" [בבלי, סנהדרין ק"ב].

הוסף על כך את המאבק התמידי, הסמוי והגלוי בין שכם לירושלים, בין יהודה לישראל, ובין שומרונים ליהודים, כאשר שכם מהווה מוקד הפילוג והתסיסה. ניגודים- מול סלע המחלוקת ניצבת האחדות. שכם אחד באים בני ישראל למעמד הברכה והקללה בעיר. כבר יעקב מגיע אל "שלם עיר שכם" [בראשית ל"ג 18].

אל מול הפורענות ניצבת האחדות עם "גורמי משיכה" ליישוב יהודי, מרכזיות בקורות העם, עיר ברכה וקללה. בין פורענות לאחדות נתבלבל גם פירוש שמה. אחד העולים פירש את השם הערבי "נבלוס" [הוא שיבוש השם "ניאפוליס" – עיר חדשה , ביוונית". "והעיר שכם , הנקרא נבלוש, לציין המעשה, כי נבלה עשה בישראל". בין פורענות לאחדות- עומדת המציאות. [פרשה ארץ ישראלית, שמואל כהן].