משפט יהודה בן חמו: גזר הדין נדחה ל-24/4/22 בשעה 1600
אני מוכן להחזיר את חובי לחברה בדמות של עבודות שירות, כפי שהתנדבתי בחיי, יש לי את כל היכולת לעזור ולתמוך באנשים. אני שומע מושגים כמו בית סוהר וקנסות של מיליון ₪”.
ב”כ הנאשם, עו”ד אשר אוחיון: “היחיד שנותן את הדין למרות שהוא לא היחיד שנהנה”
“נבקש לקחת בחשבון את העובדה שהיחיד שנותן את הדין למרות שהוא לא היחיד שנהנה. בית המשפט קבע שהוא עמד בראש הפירמידה, בוודאי שאחריותו גדולה יותר משל האחרים, אך היו אנשים אחרים, שבוודאי לפי תפיסתם, ראו פסול במעשה ונהנו ממנו, זה לא נעשה כ”כ במחשכים, הדברים נעשו לעיניי כל, גם אם היה הדבר בראש ובראשונה אצל הנאשם, בוודאי שלא פסח על האחרים, והוא בכל זאת שנותן את הדין, מעצם הפגיעה העצומה במעמדו. יש לקחת את הנסיבה הזו בחשבון, אגיש בהמשך פסקי דין בעניין עבירות דומות, שאפשר ללמוד מהם את העקרונות שדיברתי עליהם. זה לגבי האישום הראשון. לגבי אישום 2 ,אנחנו מסכימים עם המאשימה שאישום 1 ו-2 הם אירוע אחד. מפנה את בית המשפט שגם באישום 1 ההרשעה של בית המשפט לא הייתה על כל הסכום שביקשה התביעה, ומבחינה זו ניהול המשפט תרם לבירור הפרופורציות של האישום. אישום 2 ,אני לא חושב שהנאשם העלה על דעתו שהוא צריך לדווח למס הכנסה ולא דיווח במודע. אני חושב שהכל הישר אומר שהוא לא העלה על דעתו, בית המשפט קבע שמבחינה משפטית הוא היה צריך לדווח, אך זה לא אומר שמראש הוא התכוון לעשות תרגיל כדי לא לדווח, הדברים נעשו בצורה כפי שבית המשפט יודע, אני לא רואה סיבה להחמיר באישום זה יותר מאשר העונשים שנקבעו בפסיקה שהפנתה אליה חברתי. אני חושב שעיקרי החומרה היא נטילת התלושים שביהמ”ש קבע, ואני לא חושב שיש להוסיף על חומרה זו את החומרה של עבירת המס.
כזכור, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב’ השופט ד”ר עמי קובו) הרשיע את הנאשם יהודה בן חמו, אשר כיהן כראש עיריית כפר סבא, בשלושה אישומים – בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; מרמה והפרת אמונים; מרמה, ערמה ותחבולה. בן חמו זוכה מעבירות של הטרדת עד והפרת הוראה חוקית באישום הרביעי.
בית המשפט קבע כי הנאשם פיתח בלשכת ראש העירייה מנגנון של איסוף תרומות בתווי קניה מאנשי עסקים שפועלים בכפר סבא. בין התורמים נמנו רשת יינות ביתן, חברת ינוב, חברת נווה מרום, רשת ויקטורי ואחרים. כל פעולת מנגנון תווי הקניה, נעשתה בהנחיית הנאשם, בידיעתו ובשליטתו המלאה. תפעול המנגנון הופקד בידי עוזרי ראש העירייה ובסיוע עובדי לשכה נוספים. הנאשם הנחה את עוזריו למי לפנות לקבלת תרומות. התורמים הסכימו לתרום ביד נדיבה עבור נזקקי העיר כפר סבא. בסך הכל התקבלו מהתורמים תווי קניה לנזקקים לקראת חגי ראש השנה ופסח במהלך השנים בסך כולל של כ-600,000 ₪. בפני התורמים הוצג מצג שווא של סיוע לנזקקים ללא הבהרה כי מדובר במנגנון המבוסס על חלוקה למקורבים ומכרים ולא על בסיס קריטריונים ברורים ושוויוניים. כך גם לא הוצג לתורמים כי הנאשם עצמו ייהנה מהתרומות באופן אישי, וכן עובדי לשכתו. בהמשך לכך קבע הנאשם את הגורמים שאליהם יועברו תווי הקניה שנתרמו, ובהתאם לכך, חלק הגיעו אכן למשפחות נזקקות, חלק לאנשי לשכתו שלו, אשר סייעו לנאשם בתפעול המנגנון וזכו ליהנות מפירותיו, וחלק נטל הנאשם לעצמו. בנוגע לתווים שהגיעו בפועל לנזקקים, נקבע כי לא מדובר בעבירה פלילית, וזאת על אף שאופן ניהול הפרויקט כולו היה שלא בהתאם לכללי המנהל התקין.
חלק אחר של התווים בהיקף ניכר של כ-250,000 ₪, לא הועבר לחלוקה לנזקקים. סכום זה נותר לשימושו של הנאשם עבור עצמו ועבור מקורביו, וחולק על-ידו כראות עיניו, לרבות לעובדי הלשכה שקיבלו באופן קבוע תווים מהנאשם לראש השנה ולפסח, זאת מתוך התווים אשר נתרמו על-ידי התורמים עבור הנזקקים. העברת התווים למי שאינם נזקקים, מהווה מרמה כלפי התורמים, אשר סברו שתרומות מועברות לנזקקים בלבד. כמו כן, מעשים אלה, עולים כדי מרמה והפרת אמונים. הנאשם עשה שימוש בתפקידו הבכיר כראש עירייה, כדי להפיק רווח כלכלי לעצמו ולמקורביו, ובכך פגע באמון הציבור. מתוך סכום זה, נקבע כי הנאשם גנב סך של 190,000 ₪.
הנאשם נטל חלק בלתי מבוטל מהתווים האמורים לשימושו האישי. חלק מהתווים בסך של 10,300 ₪ אשר נתרמו בשנת 2016, נתפסו בחיפוש בארון הבגדים בביתו של הנאשם, בכיס מכנסיו של הנאשם בתיק הספורט שלו שנמצא ברכבו, ובחלקם עשה הנאשם שימוש ברכישות שביצע. כמו כן, הנאשם החזיק חלק מהתווים שנתקבלו מתרומות במגירות השולחן בלשכתו לצרכיו האישיים. הנאשם אף ביקש ממנהלת לשכתו לבצע עבורו רכישות פרטיות בהיקף של אלפי ש”ח, לכל הפחות, ומנהלת הלשכה עשתה זאת לבקשתו. הנאשם אף החזיק עד לחודש פברואר 14′ בביתו תווים, אשר אשתו דאז, עשתה בהם שימוש בעיקר לקניית מתנות, לרוב לפי בקשתו של הנאשם, בהיקף של אלפי ₪ לכל הפחות. כמו כן, הנאשם מסר לעובדת העירייה תווים בסך של 500 ₪, כדי שהיא תקנה באמצעותם מתנות לבני משפחתו, והיא עשתה כן. הנאשם אף שילם חלק משכרה של עובדת משק בית שעבדה בביתו במשך כשלוש שנים באמצעות תווים שהתקבלו כתרומה לנזקקים, והיא אף ערכה עבורו קניות של מוצרי מזון לביתו, באמצעות תווים שמסר לה, כל זאת בסכום מצטבר של אלפי ₪. גרסתו של הנאשם בנוגע לתווי הקניה, נדחתה.
מתוך הכרעת הדין:”, המאשימה הוכיחה שהנאשם פיתח בלשכת ראש העירייה מנגנון של איסוף תרומות בתווי קניה מאנשי עסקים שפועלים בכפר סבא. בין התורמים נמנו
רשת יינות ביתן, חברת ינוב, חברת נווה מרום ואחרים. כל פעולת מנגנון תווי הקניה, נעשתה בהנחיית הנאשם, בידיעתו ובשליטתו המלאה. תפעול המנגנון הופקד בידי עוזרי ראש העירייה
ובסיוע עובדי לשכה נוספים. הנאשם הנחה את עוזריו למי לפנות לקבלת תרומות. התורמים הסכימו לתרום ביד נדיבה עבור נזקקי העיר כפר סבא.
“בפני התורמים הוצג מצג שווא של סיוע לנזקקים ללא הבהרה כי מדובר במנגנון המבוסס על חלוקה למקורבים ומכרים ולא על בסיס
קריטריונים ברורים ושוויוניים כפי שפועלת מחלקת הרווחה בעיר. כך גם לא הוצג לתורמים כי הנאשם עצמו ייהנה מהתרומות באופן אישי, וכן עובדי לשכתו. בהמשך לכך קבע הנאשם את הגורמים המיועדים לקבלת התרומות שנאספו – לעיתים היו אלו אכן משפחות נזקקות,
לעתים היו אלו פעילי שכונות שדרכם אמורות היו התרומות להינתן למשפחות נזקקות, לעיתים היו אלו אנשי לשכתו שלו, אשר סייעו לנאשם בתפעול המנגנון וזכו ליהנות מפירותיו, ולעיתים היה זה הנאשם עצמו.
הנאשם הקים מנגנון שבמסגרתו פנו עוזריו החל משנת 2004 ועד לשנת 2016 לאנשי עסקים אשר פעלו בכפר סבא, ובהנחייתו ביקשו מהם לתרום תווים לנזקקים, לקראת חגי ראש השנה ופסח. התווים שהתקבלו מהתורמים היו בסך כולל של כ-000,600 .₪ חלק מהתווים הללו )המעגל החיצוני(, הגיעו בפועל לנזקקים. אמנם, אופן ניהול הפרויקט כולו היה שלא בהתאם לכללי המנהל התקין, אך לגבי התווים שבפועל הגיעו לנזקקים, המסקנה היא שלא מדובר בעבירה פלילית.
חלק אחר של התווים )מעגל הביניים(, בהיקף ניכר של כ-000,250 ,₪ בתקופה שבין 2009 עד 2016 ,לא הועבר לחלוקה לנזקקים. סכום זה נותר לשימושו של הנאשם עבור עצמו ועבור
מקורביו, וחולק על-ידו כראות עיניו, לרבות לעובדי הלשכה שקיבלו באופן קבוע תווים מהנאשם לראש השנה ולפסח, זאת מתוך התווים אשר נתרמו על-ידי התורמים עבור הנזקקים.
העברת התווים למי שאינם נזקקים, מהווה מרמה כלפי התורמים, אשר סברו שתרומות מועברות לנזקקים בלבד. מכאן, שמדובר בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
כמו כן, מעשים אלה, עולים כדי מרמה והפרת אמונים. הנאשם עשה שימוש בתפקידו הבכיר כראש עירייה, כדי להפיק טובות הנאה ורווח כלכלי לעצמו ולמקורביו, ובכך פגע באמון הציבור.
נוסף על כך מעשיו אלה עולים כדי עבירה של גניבה בידי עובד ציבור בהיקף של 000,190.₪ מתוך התווים האמורים, אשר נקבע שהנאשם קיבל במרמה וגנב, הנאשם נטל חלק בלתי מבוטל
מהם לשימושו האישי. תווים אלה כללו תלושים בסך של 300,10 ₪ אשר נתרמו בשנת 2016 ונתפסו בחיפוש בארון הבגדים ביתו של הנאשם, בכיס מכנסיו של הנאשם בתיק הספורט שלו
שנמצא ברכבו, ובחלקם עשה הנאשם שימוש ברכישות שביצע, לרבות בשופרסל. כמו כן, הנאשם החזיק חלק מהתווים שנתקבלו מתרומות במגירות השולחן בלשכתו לצרכיו האישיים.
הנאשם אף ביקש ממנהלת לשכתו, רונית ודאי, לבצע עבורו רכישות פרטיות בהיקף של אלפי שקלים חדשים, לכל הפחות, ורונית ודאי עשתה זאת לבקשתו. הנאשם אף החזיק עד לחודש
פברואר 14 ‘בביתו תווים, אשר אשתו דאז, מרב, עשתה בהם שימוש בעיקר לקניית מתנות, לרוב לפי בקשתו של הנאשם. זאת בהיקף של אלפי ₪ לכל הפחות. כמו כן, הנאשם מסר לדוברת העירייה, תווים בסך של 500 ₪ כדי שהיא תקנה באמצעותם מתנות לבני משפחתו, והיא עשתה כן. הנאשם אף שילם חלק משכרה של פרטוש, שהייתה עובדת משק בית אצלו במשך כשלוש שנים באמצעות תווים שהתקבלו כתרומה לנזקקים. כך גם פרטוש ערכה עבור הנאשם קניות של מוצרי מזון לביתו, באמצעות תווים שמסר לה. מדובר בסכום מצטבר של אלפי ₪. בסך הכל, הוכיחה המאשימה, מעבר לספק סביר, כי מתוך התווים שנקבע כי הנאשם קיבל במרמה וגנב, הנאשם עשה שימוש פרטי לצרכים אישיים בתלושים בסכום בלתי מבוטל
באישום השני, הורשע הנאשם בעבירה לפי פקודת מס הכנסה, בנוגע לסכום שהנאשם הורשע שקיבל במרמה בסך של 250,000 ₪, והוא לא דיווח עליו לרשויות המס.
באישום השלישי, הוכח שהנאשם עסק באופן פעיל בענייניו של חברו הטוב, מר רפי כחלון, וקידם אותם, תוך ניגוד עניינים. כחלון היה הבעלים של מספר מגרשים בכפר סבא באמצעות חברה שבבעלותו, ובשל כך נזקק לשירותי העירייה בנושא תכנון ובניה. הנאשם ביצע פעולות רבות למען כחלון, בתיאום עמו, ומתוך ידיעה ברורה של הנאשם שהוא מפעיל את השפעתו, מכוח תפקידו, למען חברו הטוב. הנאשם פעל באופן משמעותי כדי לזרז ולקדם את ענייניו של חברו כחלון בעירייה ובמדור כיבוי אש, כל זאת תוך ניגוד עניינים מובהק. הנאשם, בתפקידו כראש עירייה, פנה לגורמים הכפופים אליו בעירייה ולגורמים נוספים, וביקש מהם לקדם ולזרז את הטיפול בענייניו של חברו כחלון. הנאשם אף חתם על היתרים בנוגע לחברות שבבעלותו של כחלון, כאשר הוא מודע לכך שהוא חותם על בקשות הנוגעות לכחלון, ואף עדכן את כחלון בכך, פעם אחר פעם. גרסתו של הנאשם בעניין זה נדחתה. עם זאת, בסופו של דבר, לא נטען על-ידי המאשימה, וממילא לא הוכח, שכחלון קיבל היתר כלשהו שלא כדין עקב התערבות הנאשם. השפעתו של הנאשם הייתה בזירוז הטיפול בענייניו של כחלון. מעשים אלה מהווים עבירות של הפרת אמונים.
באישום הרביעי, הואשם הנאשם בכך שלאחר ששוחרר ממעצר ונאסר עליו ליצור קשר עם מי מהמעורבים בחקירה, בנוגע לנושאי החקירה, שוחח הנאשם עם נהגו, מועלם, על נושאים הקשורים באופן מהותי לחקירה. ואולם, בהעדר בסיס לקבוע ממצאים עובדתיים ברורים על סמך עדותו של מועלם, ובהעדר תימוכין של ממש לעדותו, זוכה הנאשם מחמת הספק באישום זה.